פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5554/94

שפירר ארז (קטין) באמצעות הוריו נ. מור המכון למידע בע"מ

תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מום עוברי בבדיקת אולטרה-סאונד במהלך הריון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/05/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5554/94 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות רפואית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מום עוברי בבדיקת אולטרה-סאונד במהלך הריון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5554/94 — שפירר ארז (קטין) באמצעות הוריו נ. מור המכון למידע בע"מ

תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מום עוברי בבדיקת אולטרה-סאונד במהלך הריון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, קטין שנולד עם מום מולד קשה, הגיש תביעה בטענה לרשלנות רפואית בביצוע בדיקות אולטרה-סאונד במהלך הריון אמו. לטענתו, לו היו מאבחנים את המום, אמו הייתה בוחרת להפסיק את ההריון. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בקובעו כי הבדיקות בוצעו על פי הסטנדרט המקובל באותה עת וכי לא הוכחה רשלנות. בערעור לבית המשפט העליון, נקבע כי בית המשפט המחוזי בחן את הראיות והעדויות כראוי, וכי לא נמצאה עילה להתערב במסקנותיו העובדתיות. בית המשפט קבע כי גם אם נפלה טעות ברישום הטכנאית, אין מדובר ברשלנות אלא בטעות הנובעת מנדירות המום.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי הרופאים והטכנאים פעלו לפי הסטנדרטים המקובלים באותה תקופה, וכי מדובר במום נדיר שקשה היה לזהותו, ולכן אין מדובר ברשלנות רפואית.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ש' לוין, ט' שטרסברג-כהן, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין ממאי 1998

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ארז שפירר

נתבעים

  • מור המכון למידע בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המום לא אובחן בבדיקות אולטרה-סאונד למרות שניתן היה להבחין בו.
  • רישום שגוי של הטכנאית לפיו שלפוחית השתן 'נצפתה' מנע את גילוי המום.
  • אילו המום היה מאובחן, האם הייתה בוחרת להפסיק את ההריון.
טיעוני ההגנה
  • הבדיקות בוצעו על ידי טכנאית מיומנת ומנוסה.
  • הבדיקות בוצעו בהתאם לסטנדרט המקובל באותה עת.
  • המום נדיר ביותר וקשה לאבחון, וייתכן שהסימנים בבדיקה פורשו בטעות כשלפוחית תקינה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ניתן היה לאבחן את המום בבדיקות שבוצעו.
  • האם הרישום של הטכנאית מהווה רשלנות או טעות בשיקול דעת רפואי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת רפואיות שהוגשו לבית המשפט המחוזי.
  • עדויות לגבי הסטנדרט המקובל במוסדות רפואיים באותה עת.

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.א. 976/89
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5554/94 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד המערער: ארז שפירר, קטין נגד המשיב: מור המכון למידע בע"מ ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.7.94 בתיק ת.א. 976/89 שניתן על ידי כבוד השופט ד' קציר תאריך הישיבה: כ"ג באייר תשנ"ח (19.5.98) בשם המערער: עו"ד קין מירון בשם המשיבה: עו"ד גורי יצחק, עו"ד שפרברג יצחק פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' קציר), לפיו נדחתה תביעת המערער. המערער נולד ב11.3.87- כשהוא סובל ממום הקרוי "אקסטרופיה של שלפוחית השתן" ו"אפיספדיאס של איבר המין". במהלך הריונה של אימו נערכו לה שתי בדיקות אולטרה-סאונד והמום לא אובחן באף אחת מהן. בבדיקה השניה, שבה, לטענת בא כוח המערער, ניתן היה להבחין במום, נרשם ליד הפריט "שלפוחית שתן" כי היא "נצפתה", דבר המצביע על תקינות השלפוחית. הטענה המרכזית בבית משפט קמא וגם בפנינו, היא שלא ניתן היה לצפות את השלפוחית באותה בדיקה, וכי אלמלא נרשם הרישום האמור על ידי הטכנאית הבודקת, ניתן היה לעמוד על קיומו של המום, להביא את הדבר לידיעת האם, שהיתה מונעת את הולדת הוולד שמומו כבד ביותר, עד "שנוח לו לאדם שלא נברא יותר מאשר נברא". קראנו את סיכום טענותיהם של הצדדים, שמענו השלמת טיעון מפי בא-כוח המערער ויכולים אנו לומר שאין טענה שהועלתה על ידי בא-כוח המערער בפנינו, וקודם לכן בפני בית משפט קמא, שלא נידונה בהרחבה ושלא ניתנה עליה תשובה ראויה על ידי בית המשפט. בית המשפט סקר את החומר הרפואי שהיה לפניו, סמך ידו על אותן חוות דעת ועדויות שמצא לנכון לאמץ והגיע למסקנה כי אין להטיל אחריות על מי שנהג בטכנולוגיה חדישה, בדרך שהיתה נקוטה באותה שעה גם במוסדות אחרים שהפעילו אותה, וכי הבדיקות נעשו על ידי טכנאית מיומנת ומנוסה באמצעים שעמדו אז לרשות הרפואה במוסד בו בוצעה הבדיקה ובמוסדות אחרים בארץ, וכי גם אם היתה טעות ברישום על ידי הטכנאית, אין זו מגעת לכדי התנהגות רשלנית, ויש בכך, לכל היותר, כדי להוות טעות הנובעת מנדירותו היתירה של המום, ומהאפשרות שבבדיקה התגלו סימנים שניתן היה לפרשם כשלפוחית שנצפית. סוף דבר, לא מצאנו כי שגגה יצאה מלפני בית משפט קמא בעובדות שקבע או במסקנות שהסיק מהן ולפיכך לא מצאנו מקום להתערב בהן. הערעור נדחה ובנסיבות הענין אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג באייר תשנ"ח (19.5.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 94055540.J03/