ע"א 5405/10 — אסף תאסירי נ. המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 5405/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5405/10 לפני: כבוד המשנה לנשיא א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל המערער: אסף תאסירי נ ג ד המשיבה: המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 16.5.10 בת.א. 5116-08 שניתן על-ידי סגנית-הנשיא ש' דברת תאריך הישיבה: כ"ח בטבת התשע"ב (23.1.12) בשם המערער: עו"ד רון פסקא בשם המשיבה: עו"ד עוזי לוי; עו"ד מחמוד דחלה פסק-דין המשנה לנשיא א' ריבלין: 1. המערער נפגע בתאונת דרכים עת שרכב על אופנועו. פציעתו הייתה קשה ואת נזקיו הוא תבע מן המשיבה אשר ביטחה לטענתו את נהיגתו. במועד התאונה, החזיק המערער ברשיון נהיגה שהיה מוגבל לנהיגת אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 500 סמ"ק. בית-המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה אין תוקף לכיסוי הביטוחי בשל שהמערער לא היה "בעל רישיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי הרכב הנקוב בתעודה", וכי עניינו נופל במסגרת משוללי הזכאות לפיצויים ככתוב בסעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), בשל שנהג בלא רישיון נהיגה. 2. כנגד קביעותיו של בית המשפט המחוזי מלין המערער. הוא טוען כי סבר, בתום-לב, כי היה רשאי לנהוג על אופנוע שנפח מנועו עולה על 500 סמ"ק, כי פוליסת הביטוח שהנפיקה המשיבה אין לה תוקף בשל שלא אושרה על-ידי המפקח על הביטוח וכי, מכל מקום, המשיבה מנועה מלטעון כנגד תוקפו של הסכם הביטוח משבחרה להנפיק לו תעודת ביטוח לאופנוע בו נהג, אף שידעה כי הוא אוחז ברישיון נהיגה לאופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 500 סמ"ק. המערער סבור גם כי עניינו אינו נופל במסגרת הוראת סעיף 7(3) לחוק הפיצויים, הנוגע למי שנהג ברכב בלא שהיה בידו רישיון נהיגה. המערער החזיק, לשיטתו, ברישיון נהיגה המתאים לסוג הרכב עליו נהג שכן, כך הוא מסביר, סוג הרכב הוא "אופנוע" ולמערער היה רישיון לאופנוע. ממילא, כך לטענתו, היה לו כיסוי ביטוחי. 3. דין הערעור להידחות. ההלכה שנקבע בדנ"א 10017/02 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(5) 639 (2009), מורה כי סעיף 7(3) לחוק הפיצויים יחול "רק על הפרת תנאי או הגבלה בדרגת הרישיון שעניינה סוג הרכב שהנהג נוהג בו". באותו עניין נקבע כי המונח "סוג הרכב" מתייחס "למימדיו הפיזיים והאינהרנטיים של הרכב אשר משליכים על דרגת ה"רישיון הנדרשת לצורך נהיגה בו לפי תקנות התעבורה". על הכלל הזה חזר בית המשפט העליון בע"א 5308/09 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ניתן ביום 19.12.2010 (פורסם בנבו). "הפרת תנאי או הגבלה ברישיון ייחשבו לנהיגה ללא רישיון מתאים" – כך נפסק – "כאשר ההגבלות נוגעות לממדים הפיזיים האינהרנטיים של הרכב, וכאשר אלה משליכים על דרגת הרישיון הנדרשת לצורך הנהיגה בו". ובית המשפט מדגים: "הפרת תנאי הנוגע למשקל הרכב או לנפח המנוע ייחשבו לנהיגה ללא רישיון מתאים. כך נקבע גם לגבי הגבלה שעניינה מבנה הרכב: אופנוע או רכב פרטי". מכוח המבחנים האמורים נפסק כי הגבלה על סוג תיבת ההילוכים אינה משליכה על דרגת הרישיון הנדרש לנהיגה ברכב (שם). באופן דומה נפסק כך לגבי נהיגה ללא הגה כח או ללא משקפי ראייה כאשר אלה נדרשים לפני תנאי הרישיון (דנ"א 10017/02 הנ"ל). לעומת זאת, נהיגה ברכב מסוג שונה מזה המותר לנהג על-פי דרגת הרישיון היא בגדר הפרה הנכנסת בגדרי סעיף 7(3) לחוק. 4. השאלה מה דינו של הנוהג באופנוע שנפח מנועו עולה על 500 סמ"ק בעוד רישיונו מוגבל לנהיגה באופנוע שנפח מנועו עד 500 סמ"ק – נדונה, היא עצמה, בפסק דינו של המשנה-לנשיא ת' אור בדנ"א 10017/02 הנ"ל: דוגמה נוספת להגבלה המתייחסת לסוג הרכב היא הגבלה שעיינה נפח מנוע של רכב מסוג אופנוע. כך סעיף 7(3) לחוק יחול במקרה שבו נהג המחזיק ברישיון נהיגה דרגה ב', שלפיו הוא מורשה לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 500 סמ"ק (סעיף 176א(1) לתקנות), נפגע בתאונת דרכים שעה שהוא נהג באופנוע שנפח מנועו עולה על 500 סמ"ק והוא נדרש לצורך נהיגה בו לרישיון מדרגה ג' (תקנה 176ב(1) לתקנות. מאז שהונפק רישיון הנהיגה של המערער שונו תקנות התעבורה, תשכ"א-1961. רישיון הנהיגה לאופנוע שרכב מנועו הוא כזה בו נהג התובע בפועל הוא היום רישיון מדרגה A, בעוד שרישיון הנהיגה בו החזיק התובע הוא היום רישיון מדרגה 1A. רישיון זה האחרון מקביל לרישיון מסוג ב', לפי הדרוג הקודם, בעוד שהרישיון הנדרש לנהיגה באופנוע עליו נהג מקביל לרישיון מסוג ג', לפי הדרוג הקודם. כיוון שכך, נופל עניינו של התובע בגדר הוראת סעיף 7(3) לחוק הפיצויים שעל-פיה נשללת ממנו הזכאות לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, שכן נהג באופנוע ללא רישיון באותה דרגה. 5. אשר להסתמכותו של המערער על הסכם הביטוח בינו לבין המשיבה, הרי שלא כבעניין עלי חמאדה, עליו מבקש המערער לסמוך, אין הוא יכול לבוא חשבון עם המבטחת ואין הוא יכול למנוע ממנה את הטענה שנהיגתו לא הייתה מבוטחת. בניגוד למקרה שנדון בפרשת חמאדה הנ"ל – לא ביטחה המשיבה את הנהיגה באופנוע בו נהג. תעודת הביטוח שהוצאה לו קובעת מפורשות כי רשאים לנהוג על-פי הפוליסה "בני אדם אשר שמותיהם נקובים בתעודת ביטוח זו או בפוליסה", "בתנאי שהאדם הנוהג הינו בעל רישיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב הנקוב בתעודה". כלי הרכב הנקוב בתעודה הינו אופנוע שנפח מנועו הוא 1000 סמ"ק. רישיון לרכב זה לא היה למערער. ככלל, אין להטיל על חברת הביטוח את האחריות לבדיקת רישיון הנהיגה של המבוטח, כשם שאין היא נדרשת לבחון את השינויים החלים בנוגע לתקפות רישיונו של המבוטח במהלך הזמנים. ההקפדה על קיומו של רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב בו הוא נוהג מוטלת על המבוטח. הפרת החובה הזו עשויה להסיר ממנו את החיסוי הביטוחי מקום בו מותנה החיסוי בקיומו של רישיון כאמור. התוצאה מכל אלה היא שלא קמה לנו עילה להתערב בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי. הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. המשנה-לנשיא השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט נ' הנדל: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה-לנשיא א' ריבלין. ניתן היום, י"ז באדר התשע"ב (11.3.2012). המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10054050_P06.doc גח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il