פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 4826/02

משה מזור נ. מדינת ישראל ואח'

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את השופט ע' חבש מלדון בתובענות המערערים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/07/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 4826/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מינוי שופטים, פסלות ואתיקה שיפוטית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את השופט ע' חבש מלדון בתובענות המערערים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 4826/02 — משה מזור נ. מדינת ישראל ואח'

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את השופט ע' חבש מלדון בתובענות המערערים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את השופט ע' חבש מלדון בתביעתם. המערערים טענו כי השופט סירב לשמוע ביקורת על שופטים קודמים וגילה חוסר רצון לדון בתיק ובבקשות לסעדים זמניים. הנשיא א' ברק דחה את הערעור וקבע כי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים. נקבע כי תחושות סובייקטיביות של בעלי דין אינן עילה לפסילה, וכי סירוב השופט לשמוע ביקורת על שופטים אחרים אינו מהווה עילה כזו. כמו כן, נקבע כי טענות על החלטות דיוניות יש לברר בדרך של ערעור רגיל ולא באמצעות בקשת פסילה.

הנימוק המרכזי

כדי לפסול שופט, צריך להוכיח שיש חשש אמיתי שהוא לא יהיה אובייקטיבי. חוסר שביעות רצון של צד מהחלטות השופט או מהתנהלותו בדיון אינו מספיק כדי להוכיח חוסר אובייקטיביות.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים א' ברק
בדעת רוב 1/1
ארכיון חודשי פסקי דין מיולי 2002

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משה מזור
  • רחל מזור

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית המשפט סירב לשמוע דברי ביקורת על שופטים שדנו בעניינם בעבר
  • בית המשפט לא רצה לדון בבקשות למתן צווי מניעה זמניים
  • בית המשפט גילה חוסר רצון לדון בתיקים
טיעוני ההגנה
  • אין בבקשת הפסילה כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים
  • הסיבה לבקשת הפסילה היא חששם של המערערים מהחלטה שלא תהיה לרוחם
  • אין יסוד לטענה כי בית המשפט לא אפשר להם להשמיע את דבריהם
  • הדיון בתובענות לא התעכב
מחלוקות עובדתיות
  • האם התנהלות השופט בדיון מקימה עילת פסלות בשל חשש למשוא פנים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול הדיון מיום 31.5.02

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ה"פ 1020/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון
  • ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל
  • ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים בע"מ
  • רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה
  • ע"א 2374/96 לופטין יצחק נ' מוניק נועם
  • ע"א 2998/96 פיקנטי נ' כב' השופט אפרים שלו
  • ע"א 2212/96 חוסין מוסא ח. פלאח נ' חמדיה קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ
  • ע"א 2849/96 מחצבות כפר גלעדי - שותפות מוגבלת נ' צ. סימון בע"מ
  • ע"א 2183/96 שלמה שרון ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ נוה מגן
  • ע"א 1557/96 יחזקאל אלעני נ' יוסף כהן טוויל
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4826/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערים: 1. משה מזור 2. רחל מזור נגד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.5.2002 בה"פ 1020/02 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' חבש בשם המערערים: בעצמם בשם המשיב: עו"ד תהל ברנדס פסק-דין ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש) מיום 31.5.02, שלא לפסול עצמו מלדון בה"פ 1020/02 ואח'. 1. המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ארבע תובענות נגד המשיב, שעניינן טענות המערערים לזכויות בחלקת קרקע הנמצאת בעיבורה של העיר אשקלון. הדיון בתובענות אוחד, והדיון בתובענות הועבר לבית המשפט המחוזי בירושלים. התובענות נקבעו לדיון בפני כב' השופט ע' חבש. בדיון מיום 31.5.02, במהלך תיאור השתלשלות העניינים בתובענות על ידי המערער 1 (להלן: המערער), ביקש המערער להשמיע דברי ביקורת על שופטים, אשר דנו בעניינו בעבר. בתגובה לדברי המערער, ביקש בית המשפט מן המערער לא להשמיע דברי ביקורת על השופטים, וציין כי את כל טענותיו נגד שופט מסוים יוכל להעלות במסגרת ערעור על החלטת השופט בבית המשפט המוסמך. בעקבות דברים אלה, ביקש המערער מבית המשפט כי יפסול את עצמו מלדון בתובענות. בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 31.5.02, דחה את בקשת הפסילה. 2. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. בערעורם טוענים המערערים כי בית המשפט סרב לשמוע את דבריהם בנוגע לפסקי הדין שניתנו על ידי כב' השופט עמר, אשר דן בעניינם בעבר. כן טוענים המערערים, כי בית המשפט לא רצה לדון בבקשות שהגיש למתן צווי מניעה זמניים, וכי גילה חוסר רצון לדון בתיקים. המשיב מתנגד לערעור. לטענתו, אין בבקשת הפסילה כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, וכי הסיבה לבקשת הפסילה הוא חששם של המערערים שבית המשפט ייתן החלטה שלא תהיה לרוחם - חשש שאינו מהווה עילת פסלות. כן טוען המשיב, כי אין יסוד לטענת המערערים כי בית המשפט לא איפשר להם להשמיע את דבריהם, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון. עוד טוען המשיב כי הדיון בתובענות לא התעכב, וכי בקשות המערערים למתן סעדים זמניים נידונו על ידי שופטים אחרים עוד לפני קיום הדיון בפני כב' השופט חבש וניתנו בהן החלטות. כן מעלה המשיב טענות כנגד החלטת הרשם לפטור את המערער מתשלום אגרה. 3. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. הלכה היא כי על מנת להקים עילת פסלות יש להניח תשתית ראייתית אובייקטיביות המקימה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, וכי אין די בתחושות סובייקטיביות של מי מן הצדדים (ראו למשל: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון פ"ד מח(3) 573; ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל פ"ד לט(1) 446, 558[א]; ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח' (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758, 760). טענותיו של המערער אינן מקימות חשש אובייקטיבי כזה. סירובו של בית המשפט לשמוע דברי ביקורת על שופט אחר, שלא במסגרת ערעור על פסק דינו של אותו שופט שנגדו מושמעים דברי הביקורת, אין בו כדי להקים עילה לפסילתו. אף המערער לא טען בבקשת הפסילה או בערעור שבפני, כי יש בסירובו של בית המשפט כדי ללמד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט - חשש שקיומו הוא כאמור תנאי מקדים לפסילה. כך גם לא מצאתי בחומר שבפני - ובכלל זה בפרוטוקול הדיון מיום 31.5.02 - יסוד לטענת המערער כי בית המשפט גילה חוסר רצון לדון בעניינו. אשר לטענת המערער, כי בית המשפט סרב לתת החלטה בבקשותיו למתן צווי מניעה זמניים, הרי שמדובר בהחלטה דיונית שהדרך לתקיפתה היא בהליך של ערעור ולא באמצעות הגשת בקשת פסילה (ראו למשל: ע"א 2374/96 לופטין יצחק נ' מוניק נועם (לא פורסם); ע"א 2998/96 ע"א 2998/96 פיקנטי נ' כב' השופט אפרים שלו ו2- אח' (לא פורסם); ע"א 2212/96 חוסין מוסא ח. פלאח נ' חמדיה קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ (לא פורסם); ע"א 2849/96 מחצבות כפר גלעדי - שותפות מוגבלת נ' צ. סימון בע"מ (לא פורסם); ע"א 2183/96 שלמה שרון ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ נוה מגן (לא פורסם); ע"א 1557/96 יחזקאל אלעני נ' יוסף כהן טוויל (לא פורסם)). אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור. בנסיבות העניין, אינו מוצא מקום להיעתר לבקשת המערערים לקיים דיון בערעור במעמד הצדדים, או לאפשר להם להשיב לתגובת המשיב לערעור. אשר לטענות המשיב בעניין הפטור שניתן למערערים מתשלום האגרה, הרי שטענות אלה אין עניינן בהליך זה, כי אם בערעור על החלטת הרשם. נוכח מצבו הכלכלי של המערער, כפי שמצא ביטויו בתצהיר שצורף לבקשה מפטור מאגרה - ורק מטעם זה - אני נמנע מלחייב את המערער בהוצאות הערעור. ניתן היום, כ"ג בתמוז התשס"ב (3.7.2002). ה נ ש י א _________________ העתק מתאים למקור 02048260.A02 /דז/ נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il