פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4702/96
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
כב' השופט י' גולדברג
המערערת: רות בליץ
נגד
המשיבים: 1. אייל בארי
2. שי בליץ
3. תמר בליץ
4. ורד מזר
5. מיכל מזר
6. יעל מזר (כהן)
7. עמוס בליץ
8. נורית מזר
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בירושלים מיום 13.5.96 בה.פ. 237/95
שניתן על ידי כבוד השופטת מ. שידלובסקי-אור
תאריך הישיבה: ט"ו באלול התשנ"ז (17.9.97)
בשם המערערת: עו"ד י' דוויק
בשם המשיבים: עו"ד י' דובר
פסק-דין
בית משפט קמא קבע כי נכס מקרקעין מסוים אינו כלול בעזבון. המערערת אינה משלימה עם כך ומעלה טענות שונות בדבר זיוף חתימות, מרמה וכיו"ב, במסמכים שלפיהם העבירה המנוחה עוד בחייה את הנכס לששה נכדיה. כיום מתנהלת - לטענת בא-כוח המערערת - חקירה משטרתית בקשר להאשמות. חקירה זו נפתחה מחדש לאחר שהתיק נסגר קודם לכן וזאת ככל הנראה לאחר שהמערערת הגישה עתירה לבג"ץ בהקשר להחלטה לסגור את התיק.
אנו מוצאים שפסק הדין של בית משפט קמא עומד על יסודות איתנים הן מבחינת העובדות שנקבעו על ידו על פי חומר הראיות שהיה בפניו והן מבחינת המסקנות שהוסקו מהן.
איננו מוצאים שיש לדחות את מועד הדיון בערעור עד שתסתיים חקירת המשטרה.
אשר על כן אנו דוחים את הערעור ומחייבים את המערערת בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.
צר לנו על שבני משפחה קרובים הגיעו למערכת יחסים כה עכורה ביניהם עד כדי הטחת האשמות פליליות וכל זה בגלל ענייני רכוש מה עוד שמדובר בבתה, בבנה ובנכדיה של המנוחה.
צר לנו גם על כך שב"כ המערערת נסחף גם הוא והתבטא בערעורו (במיוחד ס' 7) בביטויים שאינם הולמים טיעון של עורך דין.
ניתן היום, ט"ו באלול התשנ"ז (17.9.97).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
96047020.J06