פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ע"א 4078/24
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (כב' השופט ב' יזרעאלי) בתלה"מ 4087-01-24 מיום 16.4.2024
בשם המערער:
עו"ד יובל ניב
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופט ב' יזרעאלי), מיום 16.4.2024, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.
המערער והמשיבה הם בני זוג לשעבר, אשר ניהלו בשנים האחרונות מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה לפני המותב. עניינו של ההליך נושא הערעור שלפניי הוא בתביעה כספית שהגיש המערער נגד המשיבה בטענה כי האחרונה פגעה ביחסים בין המערער לבין ילדיהם של הצדדים (להלן: התביעה). ביום 16.4.2024 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים, שבפתחו ביקש בא כוח המערער כי המותב יפסול את עצמו "לאור חשיפת בית המשפט בשנים האחרונות לסכסוכים בין [הצדדים – ע' פ'] ולדעה הנחרצת שיש [למערער – ע' פ'] של בית המשפט כנגדו" (פרוטוקול הדיון מיום 16.4.2024, בעמ' 1, ש' 14-13). בנוסף, בנוגע לשאלתו של המותב את בא כוח המערער מדוע לא הוגשה בקשת הפסילה בכתב השיב האחרון "שלטענות [המערער – ע' פ'] נחשפתי רק כעת לעניין המותב. הכוונה [שהמערער – ע' פ'] לא ידע מי המותב שדן בתיק עד היום שהגענו לדיון. אני ידעתי מי היה המותב [והמערער – ע' פ'] לא" (שם, בעמ' 1, ש' 16-15).
בהמשך אותו הדיון דחה המותב את הבקשה לפסילתו וקבע, בין היתר, כי היה על המערער להגיש את הבקשה מיד כשנודע לו או לבא כוחו על זהות המותב. בהקשר זה צוין, כי בשים לב לכך שההליכים בענייני משפחה נדונים לפי אותו מותב, ושהמותב נתן החלטות בהליך עוד ביום 17.1.2024 וביום 15.2.2024 – הטענה שלפיה נודע למערער על אודות זהות המותב רק ביום הדיון מוקשית, והמערער "היה אמור לדעת על כך שזהו המותב המטפל, ומשכך חובה הייתה עליו להגיש את הבקשה מיד בסמוך לכך" (שם, בעמ' 2, ש' 18-17). לגופו של עניין, נקבע כי הגם שהמותב דן בעבר במספר הליכים בין הצדדים שבמסגרתם ניתנו החלטות ופסקי דין שייתכן שאינם לרוחו של המערער, אין בכך כדי להעיד שדעתו ננעלה; וכי "ברור כי ככל ויהיה צורך בבירור ההליך הנוכחי, על הקשיים הטמונים בו, בית המשפט מוכן לשמוע בפתיחות ובחפץ לב את טענות [המערער – ע' פ']" (שם, בעמ' 2, ש' 29-28).
מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו טוען המערער, בין היתר, כי בשיחות שנערכו מחוץ לפרוטוקול, אשר כנטען התקיימו בדיונים קודמים בין הצדדים, אמר המותב אמירות "קשות ובלתי ראויות" שמעידות על נעילת דעתו בעניינו של המערער (שם, סעיף 2). לטענת המערער, בעקבות ההליכים הקודמים גיבש המותב דעה קדומה ומוטה עליו, ומשכך יש להעביר את הדיון בעניינו לפני מותב אחר שיכריע באופן אובייקטיבי "בשאלת [אמינות המערער – ע' פ'] ואמינות עדי התביעה" ללא דעה קדומה (שם, סעיף 28). אשר למועד העלאת טענת הפסלות, לשיטת המערער טענת הפסלות הועלתה בהזדמנות הראשונה ומשנודע לו מי המותב שמטפל בתביעה. לבסוף, נטען כי יש מקום להורות על פסילת המותב אף מטעמים של מראית פני הצדק.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי אמת המידה לפסילת שופט מלשבת לדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (ע"א 3877/24 פנץ נ' חרבאוי, פסקה 4 (10.7.2024); ע"א 3860/24 נבו נ' ספיריט הפקות עולם בע"מ, פסקה 6 (9.7.2024)). ראשית, כידוע, הוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעות כי על בעל דין להגיש בקשה לפסילת שופט מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות, ועובר לכל טענה אחרת. בענייננו, הגם שבהליך נושא הערעור שלפניי נתן המותב החלטות ביום 17.1.2024, ביום 15.2.2024, וביום 3.4.2024, המערער ביקש לראשונה את פסילתו רק בפתח הדיון ביום 16.4.2024. זאת, בהיעדר הסבר מספק לשיהוי זה, ובאופן שיש בו כשלעצמו כדי להצדיק את דחיית הערעור (ע"א 3016/24 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עיריית אשדוד, פסקה 6 (28.5.2024); ע"א 1811/24 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים אריאל, פסקה 9 (6.3.2024)). לכך יש להוסיף כי טענות המערער בעניין אמירות המותב שנאמרו, לטענתו, מחוץ לפרוטוקול במסגרת הדיון בהליכים קודמים בין הצדדים, לא הועלו במסגרת החלטת הפסלות נושא הערעור לפני המותב כך שלא ניתנה לו הזדמנות להתייחס לטענות אלו, באופן שמצדיק את דחייתן של טענות אלו (ע"א 7098/22 קליין נ' נטוביץ, פסקה 6 (24.7.2023); ע"א 2501/23 פרי נ' י.ת.ט בע"מ, פסקה 7 (17.4.2023)).
גם לגופו של עניין, איני סבור כי קמה בנסיבות העניין עילה לפסילת המותב. כפי שנפסק פעמים רבות בעבר, העובדה שמותב דן בהליכים קודמים שקשורים בקשר ענייני להליך הנוכחי אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, וכי כלל זה יפה ביתר שאת בבית המשפט לענייני משפחה, שם נוהג הכלל "משפחה אחת – שופט אחד" (ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024); ע"א 296/23 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב, פסקה 9 (29.3.2023)). בנסיבות העניין, איני סבור שיש בעצם העובדה כי המותב דן בעבר בעניינם של הצדדים כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצדו. כאמור לעיל, במסגרת החלטת הפסלות הבהיר המותב כי הוא "מוכן לשמוע בפתיחות ובחפץ לב את טענות [המערער – ע' פ']" (פרוטוקול הדיון מיום 16.4.2024, בעמ' 2, ש' 29-28), וחזקה עליו כי ינהל את ההליך שלפניו בהתאם. משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי כי בנסיבות המקרה קמה עילה לפסילתו של המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק.
הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ח' בתמוז התשפ"ד (14.7.2024).
מ"מ הנשיא
_________________________
24040780_M04.docx יר
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il