פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3777/00
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער: קדמת עדן בע"מ
נגד
המשיבה: פנינה אוחנה
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 8.5.2000 בת.א. 323/93
שניתן על-ידי כבוד השופטת ד' פלפל
תאריך הישיבה: כ"ב בסיון תשס"ב (2.6.02)
בשם המערערת: עו"ד ע' פיק, עו"ד י' ארד
בשם המשיבה: עו"ד ע' ישראלי
פ ס ק - ד י ן
השופט א' מצא:
המערערת חויבה לשלם למשיבה עמלות מסוימות בגין פעולות של שיווק נכסי מקרקעין וייעוץ בנושאי שיווק, שעשתה המשיבה למען המערערת. חיובי המערערת התבססו על שני חוזים שנכרתו בין הצדדים: האחד שלפיו קיבלה המשיבה על עצמה לשווק מגרשים בחלקה פלונית, שהמערערת ביקשה למוכרם, והשני שלפיו קיבלה המשיבה על עצמה משימות ניהול וייעוץ בנושא השיווק של דירות נופש בפרוייקט אחר אותו יזמה המערערת.
בערעור שלפנינו השיגה המערערת על צדקת חיוביה. לטענתה, שגה בית המשפט בחייבו אותה בתשלום עמלות למשיבה בהתאם לחוזה שנכרת ביניהן בגין שיווק המגרשים: הן מפני שבחוזה מאוחר אשר כרתו ביניהן, שעניינו שיווק קוטג'ים שיוקמו על אותם מגרשים, נאמר כי הוא בא במקומו של החוזה הקודם, ובכך חדל החוזה האמור מלהתקיים; והן מפני שהמשיבה לא עשתה את מלוא המוטל עליה לפי החוזה שמכוחו תבעה את עמלותיה. כנגד חיובה לשלם למשיבה עמלות בגין פועלה בניהול ובייעוץ בקשר לשיווק של דירות הנופש, טענה המערערת כי המשיבה לא מילאה את חלקה בחוזה זה, ולפיכך שגה בית המשפט בקבעו שהיא זכאית לעמלותיה.
עיינו בסיכומי טענותיהם של פרקליטי הצדדים ושמענו טיעון משלים על-פה מפי בא-כוח המערערת, ומסקנתנו היא כי אין עילה להתערבותנו בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט לא התעלם מן העובדה, כי בחוזה שכרתו הצדדים בנושא שיווק הקוטג'ים נאמר, כי הוא יבוא במקום החוזה המקורי, שמכוחו תבעה המשיבה עמלות בגין פעולותיה בנושא שיווק המגרשים. אלא שבית המשפט קבע, כי על החוזה השני - שנכרת עקב שינוי טעמה של המערערת ושמעיקרו היה בלתי-צליח - נאותה המשיבה לחתום רק עקב הבנתה כי זו הדרך היחידה בה יעלה בידה לקבל את העמלות המגיעות לה תמורת פעולותיה במסגרת החוזה המקורי. בנסיבות אלו - קבע בית המשפט - אין לראות את המשיבה כמי שוויתרה על המגיע לה בהתאם לחוזה המקורי; משמע, כי את הסכמת הצדדים לביטול החוזה המקורי יש להבין כתלויה במימושו של החוזה המאוחר. בקביעה זו, שהתבססה גם על ההכרה שהחוזה המאוחר כלל לא היה בר-ביצוע, איננו רואים יסוד להתערב. בקבלו את טענת המערערת קבע בית המשפט, כי המשיבה לא הצליחה לגבות מכל המועמדים לרכישת המגרשים את דמי הקדימה בסך 2000 דולר לרוכש. על כן זיכה אותה בעמלות בשיעור יחסי לגובה המקדמות שעלה בידה לגבות. טענות בא-כוח המערערת לא שכנעונו, כי הכרעה זו אינה מתיישבת עם תנאי החוזה שנכרת בין הצדדים.
השגות המערערת על צדקת חיובה בתשלום עמלות, בהתאם לחוזה שמכוחו עסקה המשיבה בניהול ובייעוץ בנושא השיווק של דירות הנופש, הופנו נגד קביעת בית המשפט כי המשיבה מילאה את המוטל עליה בהתאם לחוזה זה. נמצא שחלק זה של הערעור מופנה נגד הכרעת בית המשפט במחלוקת עובדתית שנפלה בין בעלות הדין. נראה לנו, כי על-פי הראיות שהובאו לפניו ביחס למחלוקת האמורה, רשאי היה בית המשפט לקבוע כי המשיבה מילאה את חלקה בהתאם לחוזה ועל כן זכאית היא לתשלום עמלותיה.
התוצאה היא כי אנו דוחים את הערעור ומחייבים את המערערת לשלם למשיבה שכר-טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.
ש ו פ ט
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופטת ד' דורנר:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' מצא.
ניתן היום, ג' בתמוז תשס"ב (13.6.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 00037770.F06
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il
/עכ.