ע"א 1991/12 — ד"ר יאלי הרן נ. מרדכי חביבה

פסק-דין בתיק ע"א 1991/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1991/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: ד"ר יאלי הרן נ ג ד המשיבים: 1. מרדכי חביבה 2. ד"ר משה וינברג ערעור על החלטתו של בית הדין לשכירות בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברקוביץ) מיום 27.2.2012 שלא לפסול עצמו מלדון בת"ש 24324-12-09 בשם המערער: עו"ד רומן רטמנסקי פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית הדין לשכירות בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברקוביץ), מיום 27.2.2012, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו של המערער בת"ש 24324-12-09. 2. המשיבה הגישה תביעה בבית הדין לשכירות עקב נזילות בדירה ששכרה מהמערער ומהמשיב 2. המערער הגיש בקשה לפסילת בית הדין מלהמשיך ולדון בתביעה נוכח החלטת בית הדין מיום 20.9.2011, שניתנה בתום דיון קדם משפט. בהחלטה מינה בית הדין מומחה מטעמו לבדיקת מקור הנזילות בדירה, אופן התיקונים הנדרשים ועלותם. כן נקבע כי "בשלב זה יישאו הנתבעים בשכר טרחת המומחה". המערער טען בבקשת הפסלות כי לא היה מקום לקביעה זו בעניין שכר הטרחה, אשר מעבירה בכך, למעשה, את נטל הוכחת התביעה לנתבעים. המערער טען גם לחשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ולאימוץ דעה קדומה לאור מצבה הכלכלי של המשיבה. 3. בית הדין דחה את בקשת הפסלות על הסף עקב שיהוי ניכר בהגשתה, בחלוף חמישה חודשים מאז מתן ההחלטה מיום 20.9.2011 ועד להגשת בקשת הפסלות. בית הדין הוסיף כי השגות על החלטות כאמור מקומן בהליכי ערעור רגילים, וכי גם מטעם זה דין הבקשה להידחות. בית הדין קבע עוד כי הצגת ההחלטה האמורה כנסמכת רק על מצבה הכלכלי של המשיבה, יש בה סילוף בלתי ראוי של תוכן ההחלטה. בית הדין ציין גם כי מדובר בהחלטת ביניים, וכי אין דבר בין שאלת אופן מימון שכרו של המומחה לבין נטל ההוכחה, ואף אין בהחלטה כדי להקנות יתרון בלתי הולם למשיבה. הערעור שלפניי מופנה נגד ההחלטה לדחות את בקשת הפסילה. 4. המערער טוען כי מתוכן ההחלטה הדוחה את בקשת הפסלות עולה שלבית הדין יש דעה קדומה לפיה יש לסייע ואף לתת הנחות כלכליות למשיבה, אף במחיר של פגיעה בזכויות משפטיות המוקנות לצד שכנגד. נקיטת עמדה זו מצביעה בהכרח, לדעת המערער, על מתן עדיפות אסורה לצד "החלש" על פני הצד ה"חזק", ומהווה ביטוי מובהק לנעילת דעתו של בית הדין בנוגע לבעלי הדין העומדים לפניו. המערער מוסיף, כי אינו משיג על עצם ההחלטה למנות מומחה, אלא על העברת עלות הוכחת התביעה לנתבעים, אשר מעידה, לטענתו, על נטיית בית הדין לטובת המשיבה לאור מצבה הכלכלי. המערער מוסיף כי גם השתת הוצאות עליו, בסכום גבוה ולא מידתי, ומבלי שהתבקשה תגובת המשיבה, מעידה על נעילת דעתו של בית הדין. 5. דין הערעור להידחות. בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר אשר די היה בו כדי לדחות את בקשת הפסלות ואת הערעור דנן (השוו: ע"א 626/11 אקסטרול בע"מ נ' KLA TENCOR CORPORATION ISRAEL LTD (לא פורסם, 1.3.2011)). זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי השגות על החלטות בית המשפט בדבר אופן ניהול הדיון, אשר אינן לשביעות רצון המערער, אין בהן כדי להקים עילת פסלות. מקומן של השגות אלו בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות, והדברים ידועים (ראו, למשל: ע"א 7652/11 אלי מור יוסף, עו"ד נ' כהן (לא פורסם, 20.11.2011)). אשר להוצאות שנפסקו, הרי שאין זה עניין לערעור פסלות, שנועד לבחון האם קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט היושב בדין (ע"א 7443/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 20.11.2011)). 6. אשר על כן, הערעור נדחה. מאחר שלא הוגשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ד' בניסן התשע"ב (27.3.2012). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12019910_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il