פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1746/19
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט עופר גרוסקופף
המערערת:
רשות מקרקעי ישראל
נגד
המשיבים:
1. מרים עומר, באמצעות יורשיה
2. עטאף עומר
3. עטאף עומר
4. עפאף סרחאן
5. סמיה עומר
6. מוחמד עומר, באמצעות יורשיו
7. סלאח עומר
8. סאלם אסדי
9. נוח'ה עומר אסדי
10. אחמד עומר
11. זינאת מוסא
12. פרג' עומר
13. ג'מיל עומר
14. רזק עומר
15. כמאל מחמוד עומר
16. סמיה עכאוי
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.1.2019 בת"א 14896-05-16 שניתן על ידי כבוד השופטת עדי חן-ברק
תאריכי ישיבות:
ב' באב התשפ"ד (6.8.2024);
י"ד בכסלו התשפ"ה (15.12.2024);
כ"ג באלול התשפ"ה (16.9.2025)
בשם המערערת:
עו"ד עומרי מנור
בשם המשיבים:
עו"ד חוסאם סבית; עו"ד מייסרים אבו סאלח
פסק-דין
בהמשך לדיון קדם-ערעור שנערך ביום 15.12.2024, ולהחלטת בית המשפט מאותו היום, התבקשה המדינה (היא המערערת) לבחון את הצעת בית המשפט ולמסור הודעה מתאימה. ביום 31.12.2024 הודיעה המדינה כי היא עומדת על טענותיה בסוגיית ההתיישנות והשיהוי. מאז ביקש בא-כוח הנפקעים (הם המשיבים) להגיש את עמדתו, ולאחר למעלה מעשר בקשות ארכה, שבסופן לא הוגשה כל עמדה, ביום 16.9.2025 נערך דיון קדם-ערעור נוסף אשר במסגרתו הביעו באי-כוח הצדדים נכונות עקרונית להצעת בית המשפט כי פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל, ובצד זאת ייקבע כי הנפקעים יחויבו להשיב למדינה רק את הסכום ששולם להם ביתר על יסוד פסק הדין קמא (כאשר שיעורו ייקבע לפי תחשיב עדכני שתגיש המדינה על בסיס העקרונות שנקבעו בהליך הדיוני המאוחד). בהתאם, באי-כוח הצדדים ביקשו לברר את עמדת מרשיהם למתווה האמור, וככל שתינתן הסכמתם יגישו בקשה משותפת למתן פסק דין. חלפה כחצי שנה נוספת, ובקשה כאמור לא הוגשה, על אף מספר ארכות שניתנו בעניין, וביום 31.5.2026 התבקשה המדינה להגיש תחשיב עדכני בתיק.
ביום 15.6.2026 הגישה המדינה תחשיב עדכני בהתאם להצעת בית המשפט מיום 16.9.2025 וביקשה כי יינתן פסק דין על בסיסו. ביום 3.8.2026 הגיש בא-כוח הנפקעים את התייחסותם, במסגרתה הלין על כך שהתחשיב איננו מפורט דיו וכתוב בצורה מסורבלת, תוך שהוא מצביע על פערים בין הסכומים שצוינו בו לבין הסכומים שנטען כי הועברו לנפקעים בפועל. כן יצוין כי בא-כוח הנפקעים לא הביע כל התנגדות לביצוע המתווה שהוצע בדיון קדם-ערעור מיום 16.9.2025.
ביום 3.8.2026 הגישה המדינה את תגובתה, בה פירטה כי מקור הפערים עליהם הצביע בא-כוח הנפקעים הוא בתשלום שהועבר לנפקעים בעבור שכר טרחה הוצאות וכן בתשלום בעד מס שבח שהועברו לרשות המיסים כמקדמה על חשבון הפיצויים, כאשר אלה וגם אלה נכללים בחשבון סכום הפיצויים הכולל. ביום 4.8.2026 חזר בא-כוח הנפקעים על טענותיו באשר לאופן הצגת התחשיב והיעדר הפירוט בו. בנוסף, נטען כי לא היה מקום לכלול את התשלום שהועבר בעד מס שבח על חשבון הפיצויים, ולחלופין כי אין מקום לזקוף סכום זה בנסיבות העניין משום שהתברר כי שולם מס שבח ביתר, אשר לא ניתן לדרוש את השבתו כיום, לשיטתם.
בשים לב לקביעות בית המשפט בהליך הדיוני המאוחד, הנפקעים התבקשו להודיע האם הם עומדים על התנגדותם לתחשיב המדינה, וביום 22.9.2026 הללו השיבו בחיוב. לשיטתם, תחשיב המדינה איננו מפורט בצורה מספקת אשר מאפשרת לעמוד על נכונותו, וכי הוא הועבר באיכות ירודה שאינה נוחה לקריאה. בנוסף ציינו הנפקעים כי אין להם "כל התנגדות ליישום ההחלטה הנ"ל מיום 10/12/24 [בתיק המאוחד בעניין ניכוי תשלומי מס שבח]" (סעיף 4 לתשובתם), אך נטען כי האסמכתאות שצירפה המדינה באשר לתשלומים שהועברו לרשות המיסים "לא [מעידות] על תשלום בפועל, בעבור מי בוצע התשלום ו/או קבלת הסכום בידי רשויות המס" (סעיף 5 לתשובתם), ועל כן התבקש להורות למדינה להגיש מסמכים מפורטים בעניין. כן יובהר כי הנפקעים לא חזרו על טענותיהם נגד עצם זקיפת הסכום שקוזז כמקדמה עבור תשלום מס שבח על חשבון סכום הפיצויים.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי התחשיב העדכני שהציגה המדינה, לצד ההסברים והפירוט שסיפקה בתגובתה מיום 3.8.2026, מניחים את דעתנו, ולמעט טענות כלליות שנותרו בפי הנפקעים לא התרשמנו כי נותרו פערים קונקרטיים או קשיים ממשיים בתחשיב המדינה העדכני. בכל הנוגע לתשלומים שהועברו בעבור מס שבח ששולם כמקדמה, לא מצאנו כל פגם בהודעת התשלום שצירפה המדינה, אשר כוללת את הפרטים המהותיים הרלוונטיים, ובכלל זה מועד התשלום, סכום התשלום, מספר תיק הניכויים ומספר החשבון הזכאי. לפיכך, איננו רואים טעם בהגשת מסמכים נוספים. כן נציין, כפי שציינו בעבר, כי חזקה על רשות המיסים כי על אף חלוף הזמן, ובשים לב לניהול ההליכים, תאפשר לנפקעים אשר מעוניינים בכך להגיש בקשות מתאימות, על פי הדרכים המקובלות בדין, באשר לבירור הסכומים ששולמו בעד חלקם במקרקעין, והשבת סכומים ששולמו ביתר, ככל שהדבר נדרש (ראו פסקה 26 להחלטה מיום 10.12.2024 בהליך הדיוני המאוחד).
נוכח האמור, לאחר שלא נותרו מחלוקות שלא הוכרעו על תחשיב המדינה העדכני (אשר צורף כנספח 2 להודעת המדינה מיום 15.6.2026) ובהינתן שאין בפי מי מהצדדים טענות נוספות הנשענות על פלוגתאות פרטניות שלא זכו למענה – ניתן בזאת תוקף של פסק דין לתחשיב העדכני שהוגש מטעם המדינה. הנפקעים ישיבו למדינה את הסכומים ששולמו ביתר כמפורט בתחשיב. הרבה לפנים משורת הדין, ובשים לב לכך שהמועד ליישום מתווה ההנחות חלף (ראו האמור בפסקה 4 להחלטה מיום 17.2.2025 בהליך הדיוני המאוחד), המועד לתחולת מתווה ההנחות מוארך עד ליום א', 1.11.2026. לאחר ביצוע האמור, לא תהא למדינה טענה או דרישה כלשהי כלפי הנפקעים בגין התשלומים ששילמה להם ביתר.
פסק דין זה יבוא חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערבון יושב למפקידו.
ניתן היום, כ' תשרי תשפ"ז (01 אוקטובר 2026).
יצחק עמית
נשיא
דפנה ברק-ארז
שופטת
עופר גרוסקופף
שופט