פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
בש"פ 8715/00
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערער: יחיא גנון
נגד
המשיב: בית הדין הרבני האזורי באר שבע
בקשה לביטול פקודת מאסר
תאריך הישיבה: ד' בכסלו התשס"א (1.12.2000)
בשם המערער: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד אלון איינפלד
פסק-דין
עניינו של המערער נידון בפני בית הדין הרבני האזורי בבאר-שבע. על פי האמור בפרוטוקול הדיון, ביום כ"ח בחשון התשס"א (26.11.2000) התפרץ המערער בפני הדיינים וצעק לעברם "אני אגמור אותכם, אני אחסל אותכם ואחפש אחד אחד ואגמור אותו". המערער סירב לעזוב את אולם הדיונים, והמשיך באיומיו על הדיינים. הוא הוצא על ידי אנשי אבטחה, תוך שהוא ממשיך לחרף, לגדף ולאיים.
בית הדין הרבני הזהירו והטיל עליו מאסר בן 30 יום. הודעה על כך נמסרה לי. בפני הביע המערער חרטה על התנהגותו, והסביר את מניעי התפרצותו. לגירסתו לא אמר את הדברים שיוחסו לו בפרוטוקול. בא כוח היועץ המשפטי סבור שהתנהגותו של המערער חמורה היא, ויש לנקוט כלפיו ענישה משמעותית. עם זאת, להקל עימו ובלבד שלא ישוחרר היום.
הנני יוצא מתוך ההנחה כי הדברים הקבועים בפרוטוקול הם הדברים שאמר המערער (השוו ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל (לא פורסם), פסקה 28 לפסק הדין). דברים אלה חמורים הם. הם פוגעים בעשיית הצדק, ומסכנים את הדיינים. יש להגן על הדיינים. על כן נראה לי כי עונש המאסר שהוטל על המערער הוא מוצדק. אין גם להסתפק בימים בהם שהה המערער עד כה במאסר. עם זאת נראה לי כי שלושים ימי מאסר הם מעבר למידה הדרושה. אני מעמיד, על כן, את ימי מאסרו של המערער על 10 ימים (מיום מאסרו). אני מקווה שהמערער למד את לקחו, וכי הוא לא יחזור על התנהגות פסולה זו. דייני ישראל, כמו שאר שופטי המדינה, חייבים למלא את תפקידם הקשה בשקט וללא איומים.
ניתנה היום, ד' בכסלו התשס"א (1.12.2000).
ה נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00087150.A01/דז/