פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"פ 3872/97

מוגאהד נעיראת נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בגין עבירות סחיטה באיומים, שהייה בלתי חוקית וייצור נשק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/09/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"פ — בקשות שונות פלילי.
מספר התיק 3872/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בגין עבירות סחיטה באיומים, שהייה בלתי חוקית וייצור נשק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"פ 3872/97 — מוגאהד נעיראת נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בגין עבירות סחיטה באיומים, שהייה בלתי חוקית וייצור נשק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העורר, מוגאהד נעיראת, הגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לעצרו עד תום ההליכים בגין עבירות של סחיטה באיומים, שהייה בלתי חוקית בישראל וייצור נשק. העורר טען כי מעשיו נבעו מתסכול על רקע עברו כמשתף פעולה עם השב"כ ואי-שיקומו, וכי לא הייתה לו כוונה פלילית רצינית. בית המשפט העליון דחה את הערר, בקובעו כי מדובר באדם שמסוכנותו ברורה וכי אין לקחת סיכון בנושאים הקשורים לביטחון הציבור. השופטת ציינה כי חלופת המעצר שהוצעה לא הייתה מפורטת וכי בכל מקרה לא היה בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי בשל חומרת העבירות והסיכון הממשי לביטחון הציבור, אין מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר, גם אם מניעיו נבעו מתסכול אישי.

פרטי ההליך

סוג הליך בקשות שונות פלילי (בש"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן
בדעת רוב 1/1
ארכיון חודשי פסקי דין מספטמבר 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוגאהד נעיראת

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העורר מסוכן לציבור וביצע עבירות חמורות הכוללות איומים בחבלה והחזקת חומרים להרכבת מטעני חבלה.
  • אין בחלופת מעצר כדי להבטיח את שלום הציבור מפני מסוכנותו של העורר.
טיעוני ההגנה
  • הרקע למעשים הוא תסכולו של העורר מאי-שיקומו על ידי שירותי הביטחון לאחר ששיתף עמם פעולה בעבר.
  • אין במעשיו של העורר כוונה רצינית לביצוע מעשים מסוכנים.
  • קיימת אפשרות למציאת ערב שיאפשר חלופת מעצר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת כוונה רצינית לביצוע מעשים מסוכנים או שמדובר בניסיון למשוך תשומת לב לצורך קבלת כספי שיקום.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • כתב האישום המפרט את העבירות המיוחסות לעורר
  • החלטת בית המשפט המחוזי

תגיות נושא

  • מעצר עד תום ההליכים
  • ביטחון המדינה
  • סחיטה באיומים
  • עבירות נשק

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ב"ש 382/97
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3872/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העורר: מוגאהד נעיראת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.6.97 בתיק ב"ש 382/97 שניתנה על ידי כבוד השופט ס' גובראן תאריך הישיבה: ט"ו באלול התשנ"ז (17.9.97) בשם העורר: עו"ד סולימאן בשם המשיבה: עו"ד אינפלד החלטה זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ס. ג'ובראן) על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. העורר נאשם בסחיטה באיומים, שהייה בישראל שלא כדין וייצור נשק שלא כדין. המעשים המיוחסים לעורר חמורים הם. הוא נכנס לשטח מדינת ישראל ללא היתר, הוא איים במעשי חבלה, הוא החזיק בחומרים שניתן להרכיב מהם מטעני חבלה מאולתרים. לטענתו של העורר, הרקע למעשיו הוא תסכולו עקב אי נכונות שרותי הבטחון לשקמו, לאחר שבעבר שיתף פעולה עם השלטונות. העורר נעצר בשנת 1990 בהכנסו לחיפה במטרה לבצע פיגוע. לאחר מכן הופעל על-ידי השב"כ ב91-, אלא שהוא בגד במפעיליו והודיע ל'פנתר השחור' שהוא עובד עם השב"כ ואף מסר להם את אשר קיבל מהשב"כ. הוא יצא לירדן בעידוד השלטונות בישראל ונסיונותיו לחזור נדחו. הוא נכנס למרות זאת ארצה ב95- באמצעות פרטים כוזבים. מאז לא היה איתו קשר עד שב1997- עשה מעשים כדי לעורר את תשומת לב השב"כ ולקבל כסף כמי ששיתף פעולה בעבר. ניתן לו סכום חד פעמי של 800 ש"ח ונאמר לו שאין הוא ממלא אחר התנאים המזכים בשיקום על ידי שרותי הבטחון. ביולי 97 שוב נכנס ארצה שלא כחוק. אינני סבורה שיש להתייחס לכל אלה בקלות דעת ולומר - כטענת הסניגור - כי אין בהם כוונה רצינית למעשים מסוכנים. אין לקחת סיכון בנושאים הקשורים לבטחון הציבור ולחיי התושבים. ממכלול העובדות המפורטות בכתב האישום, מההחלטה, ומדברי ב"כ המשיבה עולה, כי לפנינו אדם שמסוכנותו ברורה ויש להגן על הציבור מפניו. ב"כ העורר מסר כי קיימת אפשרות שיימצא לו ערב בארץ אולם אמירה זו אינה מפורטת דיה על מנת שניתן יהיה לשקול אותה, וגם אילו היתה כזו לא היה בערובה כספית כדי להבטיח את הציבור מפני מסוכנותו של העורר. המשפט קבוע ל29.10.97- ואמור להסתיים באותו מועד. לפיכך יש לקוות שהמעצר לא יהיה ממושך. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ט"ו באלול תשנ"ז (17.9.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97038720.J03