פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"פ 97 /
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המבקש: קוזה פהמי
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי מיום 12.2.97 בע"פ 5/97 שניתן על ידי
כבוד השופטים: א' אבן-ארי, ד' בר-אופיר,
ה' אחיטוב
בשם המבקש: עו"ד בן הרואה אליהו
בשם המשיבה: עו"ד אינפלד אלון
החלטה
מר פהמי קוזה (להלן - המבקש) הורשע בבית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ח' חפץ) בעבירות של הגשת דו"ח הכולל ידיעה לא נכונה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס (שש עבירות) וניכוי מס תשומות מבלי שיהיו לו חשבוניות מס לגבי הניכוי (עשרים וחמש עבירות). הוא נידון (על ידי כבוד השופטת ע' בקנשטיין) לשבעה חודשי מאסר בפועל ושנים עשר על תנאי. בנוסף, הוטל עליו קנס בסך 50,000 ש"ח או עשרה חודשי מאסר תמורתו. ערעורו לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה (ע"פ 5/97). המבקש מלין בפנינו על חומרת הענישה בעניינו. יחודה של בקשתו בטענה כי "המצאו.... בבית הסוהר עלול להביא לתוצאות חמורות בהיותו תושב טול כרם אשר קשר עצמו מכל הבחינות עם מדינת ישראל וקיבל אף תעודת זהות ומספר זהות ישראליים". הוא טוען לסכנה פיזית - גופנית משבתו במאסר.
המדינה - בתגובתה לבקשתו - משיבה כי: "המבקש לא הביא כל תשתית ראייתית, בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי, שיש בה כדי לבסס טענה לפיה נשקפת לו סכנה מוחשית במאסר. חזקה על שלטונות שרות בתי הסוהר שידאגו לטיפול רפואי ולהגנה פיזית ככל שידרש". לדברים אלו אנו מסכימים. אין הבקשה מעלה כל סוגיה העומדת במבחנים הדרושים לשם מתן רשות ערעור.
הבקשה נדחית. עמה בטל אף צו עיכוב ביצוע העונש (שניתן על ידי כבוד השופטת דורנר).
ניתנה היום כח' באדר ב' התשנ"ז (6.4.97)
ה נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97014570.A03/דז