פסק הדין המלא
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 97 /
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש. לוין
כבוד השופט י. קדמי
כבוד השופט י. טירקל
העותר. רבחי מוגרבי
נגד
המשיבים: 1. האפוטרופוס לנכסי נפקדים ירושלים
2. רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל
3. ראש אגף רישום והסדר קרקעות,
משרד המשפטים, ירושלים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר: עו"ד אליקים הררי
בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל
פסק - דין
1. העותר, לטענתו, היינו היורש היחיד של שלושה בתים ביפו הרשומים במירשם המקרקעין כגוש/חלקה כדלקמן: 7029/35, 7030/172 ו- 7050/206 (להלן: הנכסים).
2. הנכסים הוקנו בשעתו - לפני ה- 23.5.50 - למשיב מס' 2, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, מכוח הסמכויות הנתונות לו בחוק נכסי נפקדים, תש"י1950- (להלן: החוק) ונרשמו בתור שכאלה במירשם המקרקעין; ולאחר מכן הועברו - ברישום - למשיב מס' 2, רשות הפיתוח.
3. לטענת העותר הקניית הנכסים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים כאמור נעשתה שלא כחוק באשר איברהים אבו שמיס ז"ל, מי שהיה הבעלים הרשום שלהם, לא היה מעולם לנפקד; ועתירתו העקרית היא - כי בית משפט זה, בשבתו כבג"צ, יורה על ביטול ההקניה של הנכסים למשיב מס' 2 והחזרת הרישום הקודם על כנו.
4. לצד עתירתו העקרית כאמור, מבקש העותר כי בית משפט זה - בשבתו כבג"צ - יורה למשיב מס' 3, ראש אגף רישום והסדר קרקעות במשרד המשפטים, לאתר ולמסור לידיו את נסחי הרישום ההיסטוריים של הנכסים.
5.(א) אנו בדעה כי דין העתירה העקרית להידחות על הסף, לאור הוראותיו של סעיף 18 לחוק, לפיהן תביעות להחזרת נכסים שנחשבו בטעות לנכסים מוקנים, מתבררות בפני בית המשפט המוסמך, לפי הענין; ולא למיותר יהיה להסב את תשומת הלב גם להוראותיו של סעיף 18 לחוק נכסי נפקדים (פיצויים), התשל"ג1973-, לפיהן תביעה לשחרור נכס מוקנה, לא תישמע אלא "לפי חוק זה" (ראו: בג"צ 721/79, פ"ד לד(4) 201, שוקרי ניקולא מיכאיל).
(ב) העתירה המשנית, תבוא על סיפוקה במסגרת ההליכים שיתקיימו - אם תוגש תובענה מתאימה - בבית המשפט המוסמך.
6. לאור האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף, ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד באדר ב' תשנ"ז (2.4.97).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן
מזכיר ראשי
/שס
COURT