פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
בש"מ 498/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערים:
1. יהונתן גבאי
2. יהודית גבאי
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק
2. רו"ח אהרון אדלר – גזבר עיריית בני ברק
3. דודו עמר – מנהל אגף הנדסה בעיריית בני ברק
ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין מיום 1.1.2019 בעע"ם 8311/18
בשם המערערים: בעצמם
פסק-דין
ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין מיום 1.1.2019 בעע"ם 8311/18, במסגרתה נדחתה בקשת המערערים לפטור מהפקדת עירבון ומתשלום אגרה.
ברקע להליך, עתירה שהגישו המערערים נגד המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"ם 43752-05-18), בשל כוונת המשיבים לחלט ערבות בנקאית שהפקידו המערערים במסגרת בקשה להיתר בנייה על גג הבניין בו הם מתגוררים. בתגובתם לעתירה טענו המשיבים כי חילוט הערבות נדרש מפני שהמערערים אינם מסכימים להאריך את תוקפה, חרף העובדה שהבנייה טרם הסתיימה. בהמשך לאמור, ולאחר דין ודברים בין הצדדים, הודיעו המערערים לבית המשפט כי הם האריכו את הערבות הבנקאית בשנה, ועל כן ביום 5.10.2018 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת העתירה.
על ההחלטה האמורה הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה, ועמה בקשה לפטורם מהפקדת עירבון ומתשלום אגרה. ביום 1.1.2019 הרשם דחה כאמור את בקשת המערערים, בקבעו כי לא עלה בידי המערערים להניח תשתית עובדתית המעידה על היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת העירבון.
מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו טוענים המערערים כי שגה הרשם בדחותו את בקשתם לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. נטען כי היה מקום לפטור אותם מתשלום אגרה שעה ששילמו אגרה בעת שהגישו את עתירתם בבית המשפט המחוזי, שנמחקה מבלי שקוים בה דיון לגופה. עוד נטען כי היה מקום לפטור אותם מהפקדת עירבון נוכח העובדה שהפקידו עירבון במסגרת הליך נוסף שהגישו התלוי ועומד בבית משפט זה (עע"ם 6814/18, להלן: ההליך הנוסף). נטען כי ההליך הנוסף קשור לעניין הנדון בהליך הנוכחי, מופנה נגד אותם המשיבים ועוסק גם הוא בהיתר הבנייה שקיבלו המערערים. עוד לגישתם, אין כל היגיון להורות על הפקדת עירבון בסך של 20,000 ש"ח, שעה שההליך העיקרי עניינו בערבות בנקאית שגובהה רק 7,000 ש"ח. נוכח כל האמור טוענים המערערים כי יש להורות על פטור מאגרה ומתשלום עירבון, ועל איחוד הדיון בהליך העיקרי עם ההליך הנוסף התלוי ועומד.
דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה ועירבון הוא רחב, וערכאת הערעור לא תתערב בו אלא במקרים בהם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות או שנפל בה פגם מהותי (ראו למשל: בש"מ 7934/18 ורדי נ' ועדת ערר לתכנון ובניה – מחוז מרכז (7.11.2018); בש"א 7956/18 בר נוי נ' הנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין (8.11.2018)). אין הערעור שלפנַי נמנה על מקרים אלה.
כידוע, לשם קבלת פטור מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון, על המבקש להוכיח הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך טובים (וראו: בש"א 8657/18 פלוני נ' המרכז הרפואי שערי צדק (10.12.2018)). באשר לתנאי הראשון, על המבקש פטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בנוגע למצבו הכלכלי (בש"א 8259/18 פלונית נ' ד"ר לינה פינקל (23.11.2018)). המערערים לא עמדו בכך. הם לא צרפו לבקשתם או לערעורם אף מסמך המוכיח כי אין ביכולתם לעמוד בנטל הכרוך בתשלום אגרה או בהפקדת עירבון. כל שטענו הוא כי מצבם הכלכלי אינו מן המשופרים, אולם לא הביאו אסמכתאות המוכיחות זאת. באשר לתנאי השני, מבלי לקבוע מסמרות, דומה כי סיכויי ההליך העיקרי אינם גבוהים. כפי שפורט לעיל, העתירה שהגישו המערערים לבית המשפט המחוזי נועדה למנוע את חילוט הערבות שהפקידו. משעה שהמשיבים טענו כי החילוט נדרש נוכח סירוב המערערים להאריך את תוקף הערבות, ומשעה שהמערערים הודיעו על הארכת תוקף הערבות, נראה על פניו כי העתירה התייתרה. אם כן, המערערים לא עמדו בנטל להוכיח אף אחד מהתנאים הנדרשים, ודי בכך כדי לדחות את ערעורם.
זאת ועוד, אין בעובדה שהמערערים הפקידו אגרה בבית המשפט המחוזי כדי ליתן פטור מאגרה בערעור דכאן. ברי כי אילו סבר המחוקק שאין לגבות אגרה בהליך ערעורי מקום שבו שולמה אגרה בערכאה הדיונית, כלל לא היה קובע חובת תשלום אגרה בגין הליכי ערעור. כמו כן, אין בעובדה שהמערערים הפקידו עירבון במסגרת ההליך הנוסף כדי לאפשר מתן פטור מהפקדת עירבון. כידוע, הפקדת העירבון נועדה להבטחת תשלום הוצאות המשיבים אם יידחה הערעור (ראו למשל: בש"ם 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים (30.1.2019)). על כן אין הפקדת עירבון בהליך אחד מייתרת את הצורך בהפקדתו בהליך אחר, נפרד, בפרט שעה שאין זהות מוחלטת בין הצדדים בשני ההליכים. גם לא מצאתי שקיים חוסר סבירות בגובה העירבון. אכן, הסכום השנוי במחלוקת אינו גבוה, אך אין קשר הכרחי בין הערך הכספי של ההליך לבין ההשקעה הדרושה, הן של הצדדים והן של בית המשפט, כדי להגיע להכרעה בו.
כמו כן, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשם כי בנסיבות העניין אין לאחד את הדיון בהליך דנן עם ההליך הנוסף. בקשת המערערים לאיחוד הדיונים צוינה רק בשולי בקשתם העיקרית למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, ובהיחבא. הבקשה גם לא נומקה כלל, ולא ניתן ללמוד ממנה או מהערעור שהגישו המערערים על הצורך באיחוד הדיונים.
הערעור נדחה אפוא.
ניתן היום, ל' בשבט התשע"ט (5.2.2019).
ש ו פ ט
_________________________
19004980_N01.docx רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il