בש"א 5846/12 — אברהם פלקסר נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע''מ

פסק-דין בתיק בש"א 5846/12 בבית המשפט העליון בש"א 5846/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: אברהם פלקסר נ ג ד המשיב: בנק דיסקונט למשכנתאות בע''מ ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' שני מיום 10.7.12 ברע"א 5268/12 פסק-דין לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (רע"א 5268/12א') מיום 10.7.2012. בהחלטתו דחה כבוד הרשם את בקשת המערער לפטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש, וקבע כי על המערער לשלם אגרה בסך של 200 ש"ח ולהפקיד עירבון בסך של 2,000 ש"ח. עניינו של ההליך הראשי הוא בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעורו של המערער על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי שלא להעניק לו פטור מלא מהפקדת עירבון בערעור שהגיש. בהחלטתו ציין הרשם תחילה כי המדובר במערער הנוקט הליכים רבים במגוון ערכאות. נוסף על כך קבע הרשם כי אף אם יניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו טוב, דינה של הבקשה להידחות שכן ההליך בגינו מבוקש הפטור נדון בבית המשפט זה כערכאת ערעור שנייה ו"סיכויי ההתערבות נחזים להיות קלושים", שכן הוא לא שוכנע כי הסוגיה שעליה מבוקש לערער מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית. הרשם הוסיף וציין כי המערער הפקיד עירבון במסגרת ערעור אחר שהגיש וכן כי מהחלטות שניתנו בעניינו נלמד כי הוא אינו משלם הוצאות שנפסקו לחובתו. בערעור שלפניי טוען המערער, בין היתר, כי החלטת הרשם, בדומה להחלטות בית משפט קמא אינן מנומקות דיין והוא זכאי לדעת את הטעמים לדחיית בקשותיו. נוסף על כך הוא טוען כי הוא חסר יכולת כלכלית ולמרות זאת בתי המשפט בוחרים לחייב אותו בסכומים שידו אינה משגת ולכן בפועל דרכו לבית המשפט נחסמת. אשר לסיכויי ההליך, טוען המערער כי בניגוד לקביעת הרשם, מקרה זה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות. דין הערעור להידחות. תחילה אציין כי בניגוד לנטען, בנסיבות המקרה החלטת הרשם מנומקת דייה, תוך שמפורט בה מדוע אין המערער זכאי לפטור המבוקש. יתר על כן, גם לגופם של דברים המערער לא הצביע על נימוקים שיצדיקו התערבות בהחלטתו של הרשם. אמת, זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול הליך משפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית (ראו בשג"ץ 3320/11 מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (טרם פורסם, 11.5.2011) והאסמכתאות שם). לפיכך, פטור מתשלום אגרה יינתן רק לאחר שבעל הדין המבקש את הפטור הוכיח כי הוא עומד בתנאים אשר הותוו בדין (ראו תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007), והם חוסר יכולת כלכלית וכי נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. במקרה שלפניי קבע הרשם מהטעמים המפורטים בהחלטתו, אשר מקובלים עליי, כי ההליך אינו מגלה עילה במידה הנדרשת לצורך מתן פטור מאגרה. יחד עם זאת, בהתחשב בנסיבות המקרה, קבע הרשם אגרה מופחתת המבטאת את האיזון הראוי בין השיקולים שהוצגו לעיל. בהחלטה זו אין כל מקום להתערב. אשר לחיוב בעירבון, הלכה היא כי בבקשה לפטור מעירבון נדרש להוכיח כי סיכויי ההליך בעלי ממשות גדולה יותר מאשר בבקשה לפטור מאגרה (ראו בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 876 (2010)). על כן, ומשלא הוכח כי ההליך מגלה עילה במידה שתצדיק פטור מתשלום אגרה, קל וחומר שלא התקיים התנאי בדבר סיכויי ההליך, הנדרש לצורך בחינת בקשה לפטור מעירבון. לכך יש להוסיף, כי סכום העירבון שקבע הרשם מופחת באופן יחסי, וטעם זה מחזק את קביעתי שאין מקום לקבל את הערעור בסוגיה זאת. סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערער ישלם את האגרה וכן יפקיד את העירבון בסכומים שקבע הרשם בהחלטתו בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו (ימי הפגרה במניין). לא ייעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת. ניתן היום, ג' באלול התשע"ב (21.8.2012). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12058460_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il