בש"א 5374/05 — ד"ר יעקב קלו נ. אהרן בן שחר, עו"ד

פסק-דין בתיק בש"א 5374/05 בבית המשפט העליון בש"א 5374/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור המערערים: 1. ד"ר יעקב קלו 2. עדאית קלו 3. חנית קלו 4. פגסוס נכסים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אהרן בן שחר, עו"ד 2. פלורנס עזרן 3. יצחק עזרן ערעור על החלטת רשם בשם המערערים: עו"ד יצחק לאלו פסק-דין ערעור על החלטת כבוד הרשם ע' שחם, בה נדחתה בקשת המערער לפטור מעירבון במסגרת ע"א 1702/05. 1. ביום 15.1.2003 הוגשה על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ תובענה כנגד המערערים, במסגרתה התבקש מינויו של כונס נכסים על מנת לממש שעבודים בנכסי מקרקעין השייכים למערערים, בהם מחזיק הבנק. בעקבות תובענה זו מונה כונס נכסים, הוא המשיב 1. 2. כונס הנכסים ביקש לממש את אחד הנכסים, ופנה בבקשה לעשות כן לבית המשפט, שביקש את תגובת כונס הנכסים הרשמי. המערערים מצידם, פנו בבקשה כי יותר להם להגיב על בקשת המשיב 1 ולהגיש חוות דעת של שמאי לגבי ערכו של הנכס. בהחלטתה מיום 15.3.04 דחה בית המשפט בקשתם זו, אולם ניתנה למערערים ארכה של שלושה ימים ליתן טעם מדוע יש לחרוג בעניינם מהכלל לפיו אין מתירים לחייב להגיב על אופן ניהול נכסיו בידי כונס הנכסים. המערערים הגישו תגובה אולם בית המשפט אישר את בקשת המשיב 1 למימוש הנכס. זמן מה לאחר מכן חזרה על עצמה אותה השתלשלות עניינים– המשיב 1 פנה לבית המשפט בבקשה לממש נכס אחר של המערערים, ואלו, מצידם, בקשו להגיב לבקשה ולצרף חוות דעת. בקשתם נדחתה כאשר בית המשפט מעניק להם ארכה ליתן טעם לסטייה מההלכה הנהוגה, כאמור. המערערים ניסו את כוחם שוב בהגשת תגובה אולם בית המשפט אישר את בקשת המשיב 1. על שתי החלטות אלו הוגש לבית המשפט ערעור הוא ע"א 6651/04. העירבון שהושת על המערערים בגין ערעור זה עמד על סכום של 25,000 ש"ח. 3. העירבון נשוא המחלוקת שלפנינו הושת על המערערים במסגרת ערעור אחר שהוגש על ידם, הוא ע"א 1702/05, ערעור המתייחס להחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי, בה אושרה בקשתו של המשיב 1 למכירת נכס למשיבים 2 ו-3 בהליך וזאת מבלי לשמוע, כך נטען, את עמדת המערערים לגבי הבקשה הנ"ל. 4. בהחלטתו קבע כב' הרשם ע' שחם כי "המשיבים בתיק אינם זהים. יוצא, כי קיימת הצדקה עניינית לערבון בשיעור שנקבע בהליך זה. גובה הערבון משקף את שיעור ההוצאות הצפוי בהליך זה, אם יידחה, ובנסיבות שבהן בעלי הדין שונים, הערבון דרוש על מנת להבטיח חיוב אפשרי בהוצאות כאמור. זאת ועוד, היענות לבקשה לאיחוד הדיון בין ההליכים עלולה להביא לדחייה נכרת ב ע"א 6651/04, אשר בשל לדיון, ולכך לא מצאתי הצדקה מספקת בנסיבות העניין". טענות הצדדים 5. המערערים חוזרים על הטענות אותם העלו בפני הרשם. לטענתם, שני הערעורים מעלים אותה שאלה משפטית עצמה – האם הם זכאים להישמע טרם מתן החלטה לגבי מכירת נכסיהם לפי בקשת כונס הנכסים. לדבריהם, לא בא הערעור הנוכחי אלא "להרחיב" את אותו ערעור מקורי שהוגש על ידם ולפיכך על אף השוני "הפורמאלי", לדבריהם, בזהות המשיבים בשני ההליכים, אין לחייבם בהפקדת עירבון בשניהם. עוד טוענים המערערים, שהמשיבים בערעור השני לא הגיבו על בקשת המערערים לפטור בעירבון ולפיכך "לא בלתי סביר", לדבריהם, שכך אף ינהגו בערעור עצמו. דיון 6. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי בהגשת ערעור "המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב". על התכלית העומדת בבסיסה של חובת הפקדת העירבון עמד בית משפט זה לא פעם. כך, ב- בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383 (להלן: "עניין אברך") ציין השופט דב לוין כי העירבון - "נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון" (עוד על ייעודה של חובת הפקדת עירבון ראו בש"א 3636/98 יערי נ' אלי (לא פורסם)(הנשיא א' ברק)). 7. לאור תכליתה של חובת הפקדת העירבון כפי שתוארה לעיל, אין מקום להיענות לבקשת המערערים. העירבון בא להבטיח את המשיבים בהליך ולעניין זה, המשיבים בכל הליך והליך, וזאת ללא כל תלות בזהות המערערים או בתוכן הערעור. אין יכולים המערערים להיתלות בריבוי הערעורים אותם הגישו כעילה או כפתח מילוט לאי הפקדתו של עירבון, וממילא לא נשמעה על ידי המערערים כל טענה בדבר קושי כלכלי להפקיד עירבון. כלום יעלה על הדעת שנשלול ממשיב פלוני את הבטחת הוצאותיו אך משום שאותו אדם או אותו גוף המנהל הליכים נגדו , מנהל הליכים גם כנגד אלמוני? התשובה היא מטבע הדברים שלילית ומאחר ובשני הערעורים מדובר במשיבים שונים, בעלי אינטרסים וזכויות עצמאיות ובלתי תלויות אין בידי לקבל טענה זו. 8. כפי שצויין בעניין אברך, שניים הם התנאים למתן פטור מחובת הפקדת עירבון – סיכויי הצלחתו של המבקש בערעור וקושי כלכלי המונע ממנו מלהפקידו. המערערים לא טענו להתקיימם של מי משני יסודות אלו. 9. באשר ליתר טענותיהם של המערערים, לא ברור כלל על מה נסמכת טענתם שהמשיבים "לא טרחו להגיב כלל על בקשת המערערים לכבוד הרשם בעניין העירבון", כדבריהם. לפני מונחת תגובה מטעם המשיבים 2 ו – 3 מיום 10.4.2005 שמתייחסת ישירות לעניין העירבון. 10. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשם. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏‏‏‏‏‏כ"ז תשרי, תשס"ו (30.10.2005). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05053740_C01.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il