בש"א 1086/06 — יעקב יגודה נ. רפאל סויסה

החלטה בתיק בש"א 1086/06 בבית המשפט העליון בש"א 1086/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערער: יעקב יגודה נ ג ד המשיבה: ועדה מקומית לתכנון ובניה ''זמורה'' משיבים פורמליים: 1. רפאל סויסה 2. אריה פרטוש ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש. ליבוביץ בע"א 10385/05 שניתנה ביום 5.1.06 פסק – דין ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' ליבוביץ (ע"א 10385/05), אשר דחתה את בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרה ועירבון במסגרת ערעור פסלות שופט שהגיש. 1. המערער הגיש תביעה נגד המשיבים. תביעה זו מתנהלת בבית המשפט השלום ברחובות (ת"א 3672/02). בתאריך 10.7.05 התנהל דיון בתביעה זו, ובעקבות אותו דיון הגיש המערער בקשה לפסול את השופט היושב בדין. הבקשה נדחתה. בעקבות זאת, הגיש המערער ערעור על ההחלטה לבית משפט זה על פי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. במסגרת ערעורו, ביקש המערער פטור מאגרה ומעירבון. כבוד הרשמת קבעה בהחלטתה כי ספק רב אם הערעור מעלה עילה, מאחר שעל פני הדברים, אין בטענות המערער כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. כן נקבע, כי המערער לא פרש בבקשתו לפטור את מלוא התמונה באשר למצבו הכלכלי. כיוון שכך, קבעה הרשמת כי אין בידה להיעתר לבקשת המערער לפטור אותו מאגרה ומעירבון. עם זאת, נקבע כי לאור מצבו הכלכלי הנטען של המערער, כפי שהשתקף באופן חלקי מתלושי השכר שצירף לבקשתו, עליו לשלם אגרה מופחתת בסך 350 ₪ ולהפקיד עירבון בסכום של 3,000 ₪. המערער שילם את האגרה, וערעורו זה נסוב על ההחלטה ככל שהיא נוגעת לעירבון. טענת המערער הינה כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום סכום זה, ולפיכך חיובו בתשלום עירבון תחסום את בירור ערעורו. 2. הכללים הנוגעים לעניין פטור מעירבון מאזנים בין מספר תכליות. מחד, כנגזר מזכות הגישה לערכאות המשפט, ראוי למנוע מצב בו ייחסמו שערי בית המשפט מפני בעל דין המבקש סעד אך בשל מצבו הכספי. מאידך, ראוי להגן על בעל דין הנגרר להליכים משפטיים בידי יריבו וזכה בדין מפני מצב בו לא יוכל לגבות את ההוצאות שנפסקו לטובתו בבית המשפט (בש"א 4747/05 פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה, תק-על 2005(3) 2692, פיסקה 3). על בסיס תכליות אלו עוצבו השיקולים שאמורים להנחות את הרשם בהחלטתו אם ליתן לבעל דין היוזם הליך משפטי פטור מעירבון. בין השיקולים העיקריים לצורך החלטה בעניין זה, מצוי השיקול הנוגע ליכולתו הכלכלית של המבקש, וסיכויי הצלחתו בהליך שיזם (בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-על 97(4), 5). את היבט היכולת הכלכלית יש לתמוך במסמכים המלמדים מהי הכנסת המבקש ומה שיעורם של רכושו ושל חובותיו (עניין פלד, פיסקה 4). בנוסף לכך, לעניין פטור מעירבון, אין די בכך שההליך מגלה עילה. פטור כאמור ניתן שעה שסיכויי ההצלחה של יוזם ההליך אינם דחוקים או קלושים (בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים, פ"ד מה(5) 867, 871-869). שיקול דעתו של הרשם בהחלטתו אם להעניק פטור מעירבון הינו רחב (עניין פלד, פיסקה 3). נבחן את עיקרי הערעור בהתבסס על כללים ותכליות אלו. 3. לטענת המערער בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, המסמכים שהגיש לביסוס טענתו הם תלוש משכורת ממקום עבודה מסוים בסך 1262 ₪ (נטו) עבור תשעה ימי עבודה בחודש ינואר. כן הגיש טופס 106, המאשר כי עבד באותו מקום עבודה עשרה חודשים מתוך השנה האחרונה, והשתכר 11,647 ₪. קשה לבסס ממצא באשר ליכולתו הכלכלית של המערער בהתבסס על נתונים חלקיים אלה. על פי תלוש המשכורת נעשה למערער תיאום מס, ומשמעות הדבר הינה כי הוא עובד במקום נוסף שאינו ידוע, ולא הוגשו מסמכים לגביו. אין מידע גם באשר ליתרה בחשבון הבנק של המערער ונתונים באשר לקיומו של רכוש אחר. על רקע זה, צדקה כבוד הרשמת כאשר קבעה, כי המערער לא פרש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בדבר מצבו הכלכלי. 4. באשר לסיכויי הערעור: על פי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, שופט לא יישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. טענתו של המערער היא כי החלטת בית המשפט שלא לאפשר הגשת מסמכים מסוימים, בשילוב עם דברים שאמר כבוד השופט בערכאה קמא שמהם הסיק המערער כי הובע לגביו זלזול, מקימים חשש למשוא פנים. על פני הדברים, נראה כי טענתו של המערער דחוקה למדי, כפי שקבעה כבוד הרשמת בהחלטתה. טענות המערער הן ביסודן בעלות אופי דיוני, ועל פי טיבן מתבררות בדרך כלל בערעור לגופם של דברים, ולא בהליך לפסילת השופט (ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 599, 613-612; ע"א 3723/01 דרור נ' שופרסל קטרפילר בע"מ, תק-על 2001(2), 304, פיסקה 6; בש"א 5813/03 שקד נ' אסיף, תק-על 2003(3), 740; ע"א 11484/05 טאוב נ' אנ.די.סי. יצרני תכשיטים בע"מ (טרם פורסם), פיסקה 3). 5. לאור המסקנות באשר להיבט יכולתו הכלכלית של המערער ובאשר לסיכויי הערעור, אין לומר כי נפל פגם בדרך הפעלת שיקול הדעת הרחב הנתון לרשמת בתחום מתן פטור או הנחה לערבון, מה גם שהיא קבעה חובת הפקדת ערבון בסכום מוקטן למדי. החלטת כבוד הרשמת כי העירבון יופחת מתחשבת הן במצבו הכלכלי הנטען של המערער והן בסיכויי הערעור, והיא מאזנת באופן ראוי בין ערך הגישה החופשית לערכאות, לבין אינטרס הבטחת זכויותיו של בעל הדין שכנגד במקרה שיזכה בדין. לאור האמור, דין הערעור להידחות. ניתן היום, י"א באלול תשס"ו (4.9.06). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06010860_R03.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il