בר"מ 7683/16 — עיריית מודיעין מכבים רעות נ. אורית יפת

פסק-דין בתיק בר"מ 7683/16 בבית המשפט העליון בר"מ 7683/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: עיריית מודיעין מכבים רעות נ ג ד המשיבים: 1. אורית יפת 2. כפיר יפת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז בת"צ 41622-08-14 שניתנה ביום 19.8.2016 על ידי כב' השופטת מ' נד"ב בשם המבקשת: עו"ד דנה חפץ טוכלר; עו"ד יפעת בליבאום עמנואל בשם המשיבים: עו"ד כפיר יפת פסק-דין השופטת א' חיות: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (כב' השופטת מ' נד"ב) מיום 19.8.2016 בת"צ 41622-08-14 אשר קיבל בחלקה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המשיבים נגד המבקשת (להלן: העירייה). 1. המשיבים הגישו נגד העירייה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי היא גובה ארנונה בתעריף מלא בגין שטחים העונים להגדרה של "מחסן" בצו הארנונה שלה וחייבים בארנונה בשיעור מופחת. בית המשפט קמא קיבל את בקשת האישור בחלקה והתיר למשיבים לתבוע מהעירייה השבה של ארנונה שנגבתה ביתר בגין חדרי עגלות בלבד. זאת, כך נקבע, משום שמכל השטחים שנטען בבקשת האישור כי נגבתה בגינם ארנונה ביתר זהו השטח היחיד שישנה אפשרות סבירה שייקבע כי יש לסווגו כמחסן. בשולי החלטתו ציין בית המשפט קמא כי הוא מודע להלכה שנפסקה לאחרונה בעע"ם 6685/15 עיריית תל אביב-יפו נ' אספיאדה בע"מ (16.8.2016) (להלן: עניין אספיאדה) לפיה, ככלל, לא ניתן לברר טענות הנוגעות לסיווג נכסים לצורכי ארנונה במתכונת של תובענה ייצוגית מחמת קיומו של מסלול סטטוטורי חלופי שנקבע בדין לצורך כך בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: חוק הערר). עם זאת, ציין בית המשפט קמא כי לא מצא לנכון להידרש לשאלת יישומה של הלכה זו בענייננו וזאת משום שהצדדים לא העלו טענות בעניין זה. 2. בבקשת רשות הערעור טוענת העירייה כי שגה בית המשפט קמא משלא יישם את ההלכה שנפסקה בעניין אספיאדה בענייננו. לטענתה, בניגוד לקביעתו של בית המשפט קמא, היא טענה לכל אורך הדרך כי לא ניתן לברר את הסוגיות שמעוררת בקשת האישור במסגרת הליכי תובענה ייצוגית משום שהמשיבים לא מיצו את מסלול ההשגה שנקבע בחוק הערר. לפיכך, כך טוענת העירייה, יש לבטל את החלטתו של בית המשפט קמא להתיר למשיבים לנהל נגדה תובענה ייצוגית להשבת ארנונה שנגבתה ביתר בגין חדרי עגלות. המשיבים מסכימים לכך שהיה על בית המשפט קמא להחיל את ההלכה שנקבעה בעניין אספיאדה בענייננו וזאת גם אם הצדדים לא העלו טענות בעניין זה. לפיכך סבורים המשיבים כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור וכי דין החלטתו של בית המשפט קמא להתבטל. המשיבים מדגישים בהקשר זה כי אין מקום לבטל רק את החלק בהחלטה המתיר להם לנהל תובענה ייצוגית להשבת ארנונה שנגבתה בגין חדרי עגלות ולשיטתם דין ההחלטה להתבטל במלואה. 3. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההלכה שנפסקה בעניין אספיאדה חלה בענייננו וכי לא ניתן לברר את הסוגיות שמעוררת בקשת האישור שהגישו המשיבים במסגרת הליכי תובענה ייצוגית. מטעם זה יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור. אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט קמא מבוטלת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בכסלו התשע"ז (‏18.12.2016). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16076830_V02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il