בר"מ 387/22 — נסים חנגל נ. רשות אוכולסין וההגירה

בבית המשפט העליון בר"מ 387/22 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר המבקשים: 1. נסים חנגל 2. אבלינה גוטריז אלטרחוס נגד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 15.12.2021 בעמ"נ 38154-05-21 שניתן על ידי כבוד השופטת תמר בר-אשר תאריך ישיבה: י"ב אייר התשפ"ד (20.5.2024) בשם המבקשים: עו"ד טל פרושן בשם המשיבה: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד יונתן סיטון פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: ראשיתו של הליך זה בהחלטת מנהלת תחום אשרות וזרים מיום 14.2.2019, במסגרתה סורבה בקשה שנועדה להסדיר את מעמדה בישראל של המבקשת 2, אזרחית הפיליפינים, מכוח נוהל ידועים בציבור (נוהל מס' 5.2.0009 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני זוג מאותו המין"), וזאת על בסיס טענה לקיום זוגיות עם המבקש 1, אזרח ישראל. המבקשת 2 נכנסה לישראל בשנת 2004 ורישיון העבודה שלה הוארך מעת לעת עד לשנת 2009. בחלוף כשנתיים מאז פקע רישיונה, ביום 28.8.2011 הגיש המבקש 1 בקשה להסדרת מעמדה של המבקשת 2, על רקע ניהול חיים משותפים של השניים, וזאת בהתאם לנוהל ידועים בציבור הנזכר. באותה עת, המבקשת 2 עדיין הייתה נשואה, ומסמכי הגירושין שלה הומצאו אך בשנת 2015. בסופו של דבר, הבקשה להסדרת מעמדה של המבקשת 2 נדחתה, מן הטעם העיקרי כי המבקש 1 עודנו נשוי וכי חרף קיומם של הליכי גירושין בהם הוא מצוי, נמצא כי במקביל לחייו המשותפים עם המבקשת 2 הוא מנהל מערכת יחסים זוגית מסוימת עם אשתו הישראלית ולא הוכח על ידו כי נעשו מאמצים כנים לקדם את התרת נישואיו. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה ביום 19.4.2021 במסגרת ערר 3125/19, וכך גם ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים (פסק דין מיום 15.12.2021 במסגרת עמ"נ 38154-05-21). על פסק הדין הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור – היא הבקשה שלפנינו. ביום 20.5.2024 נערך דיון במעמד הצדדים, במסגרתו שוקפו לבא-כוח המשיבה הקשיים המתעוררים ביחס לנימוקים שביסוד ההחלטה לסרב לבקשה להסדרת מעמדה של המבקשת 2 בנסיבות העניין. בסופו של הדיון, הוסכם כי המבקשים יגישו בקשה חדשה וכי המשיבה תשוב ותעדכן בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה בבקשה החדשה שתוגש. בסופו של דבר, בקשה חדשה הוגשה אך ביום 7.5.2025 והחלטה חדשה התקבלה בראשית ספטמבר 2025, ולפיה הוחלט לדחות את הבקשה למתן מעמד למבקשת 2 בישראל, הן משום לא הוכח כנות הקשר בין המבקש 1 למבקשת 2 והן בשל המשך קיומו של קשר זוגי בין המבקש 1 ואשתו הישראלית, כפי שאף עלה מראיון שנערך עם האחרונה, ביוזמתה, בלשכת רשות האוכלוסין. לאחר שעדכנה המשיבה בהתפתחויות הללו, התבקשו המבקשים להגיש את התייחסותם. לאחר מספר ארכות, ביום 31.7.2026 הגישו המבקשים בקשה למחיקת ההליך, במסגרתה ציינו כי הם חולקים על ההחלטה החדשה שהתקבלה, אך בקשתם להסדרת מעמדה של המבקשת 2 התייתרה, לאור החלטתה של האחרונה לעזוב את הארץ ולחזור לפיליפינים. המשיבה, בתגובה שצורפה לבקשה למחיקת ההליך, הסכימה לדחיית ההליך בהיעדר עילה. בצד זאת, ביקשה לחייב את המבקשים בהוצאות משמעותיות בשל התנהלותם, הכוללת הצגת מצג כוזב בדבר כנות הזוגיות ביניהם, הן לגורמי רשות האוכלוסין וההגירה והן לערכאות השונות שדנו בעניינם. טענה זו נסמכה, בין היתר, על גילוי העובדה כי למבקשת 2 נולד ילד בשנת 2018 שהמבקש 1 אינו אביו, דבר שהוכחש על ידה כאשר נשאלה על כך בעבר. המבקשים בהתייחסותם לדרישת ההוצאות, טענו כי היה ביניהם קשר זוגי וכי בשל העובדה שההליכים המשפטיים להסדרת מעמד המבקשת 2 התנהלו במשך שנים רבות "[]ככל הנראה במהלך השנים הרבות הללו הקשר ביניהם התפרק" (סעיף 5 להתייחסות המבקשים מיום 10.8.2026). עוד נטען כי המבקש 1 עודנו מכחיש את ניהול הקשר הזוגי עם אשתו הישראלית וכי בהינתן שהמבקשת 2 עזבה את הארץ כל השתת הוצאות תיפול על כתפיו בלבד. בנסיבות המתוארות לעיל, משעזבה המבקשת 2 את הארץ וחזרה בה מבקשתה לקבל מעמד, דין בקשת רשות הערעור להימחק. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בסוגיית ההוצאות, סברנו כי יש להשית על המבקשים הוצאות לטובת אוצר המדינה, ולו בשיעור מופחת. אכן, דעתנו אינה נוחה מהתמונה העובדתית שהונחה בפנינו לאחרונה ביחס להתנהלות המבקשים. אולם, עדיין אין בה כדי לאיין כליל את הקושי שהתעורר בשעתו ביחס לנימוקי הדחייה שעמדו בבסיס הסירוב לבקשה להסדרת מעמדה של המבקשת 2 – לא לפי המסמכים שהונחו בפנינו בשלב הנוכחי (ובפרט פרוטוקול הריאיון של המבקשת 2 מיום 16.3.2026), ואף בשים לב למשך ההליכים, אשר התפרשו על פני כ-15 שנה. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נמחקת. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח. ניתן היום, י"ג אלול תשפ"ו (26 אוגוסט 2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט יחיאל כשר שופט