בג"ץ 9497/10 — פאדל טבאסי נ. משטרת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 9497/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9497/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל העותרים: 1. פאדל טבאסי 2. מורן חן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. שר הפנים 3. משרד הבטחון עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותרים: עו"ד עלי עותמאן פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בעתירה זו מבוקש כי העותר 1 (להלן – העותר) יקבל אזרחות ישראלית או היתר שהייה בישראל, מכוח היותו בן זוג של אזרחית ישראלית. 2. העותר, יליד שנת 1969, הינו פלסטיני תושב העיר רפיח. העותרת 2, ילידת 1982, הינה יהודייה בעלת אזרחות ישראלית. בחודש מאי 2002 נישאו השניים נישואים אזרחיים בקפריסין. לבני-הזוג שלושה ילדים משותפים. העתירה שבפנינו משתרעת על פני עמוד ומחצה ומצורפים לה נספחים ספורים. בגדר העתירה, מבקשים העותרים כי יינתנו לעותר אזרחות ישראלית או רישיון ישיבה בישראל לפי סעיף 3ג לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן – חוק האזרחות והכניסה לישראל). לחלופין מבקשים העותרים, כי יינתן לעותר היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים, לפי סעיף 3א1 לאותו חוק. 3. דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 3ג לחוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי שר הפנים רשאי להעניק אזרחות או לתת רישיון לישיבה בישראל לתושב האזור אם שוכנע, בין השאר, כי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה. מטבע הדברים, טרם פנייה לבית משפט זה על העותר לפנות לשר הפנים בבקשה מנומקת לביסוס טענותיו. העותרים מציינים בעתירתם כי "על אף כל הפניות למשרד הפנים לקבלת מעמד בישראל טרם התקבלה כל תשובה". לעתירה מצורפת פנייה אחת של העותרים למשיב 2 מחודש נובמבר 2004. איננו יכולים שלא לתהות על פישרה של התנהלות זו. אילו אכן לא ניתנה תשובה של המשיב 2 מאז חודש נובמבר 2004 היה על העותרים לשוב ולפנות אליו. למצער, היה על העותרים לפרט בעתירתם את כל פניותיהם למשיב 2, אם היו פניות נוספות, לאחר הפנייה מחודש נובמבר 2004. זאת לא נעשה. בהעדר פירוט כאמור, חזקה כי העותרים טרם מילאו אחר חובתם למצות את ההליכים מול הרשות המינהלית הרלוונטית. משכך, יש לדחות את העתירה על הסף. 4. זאת ועוד, אין בעתירה כל טיעון עובדתי שיכול לשמש בסיס להבאת עניינו של העותר בגדרו של סעיף 3ג לחוק האזרחות והכניסה לישראל. הדברים נכונים אף בכל הנוגע לטענה החלופית בדבר טעמים הומניטריים אותה העלו העותרים. לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל רשאי שר הפנים, מטעמים הומניטריים מיוחדים, ליתן רישיון ישיבה לתושב האזור. וזאת, לאחר קבלת המלצה של ועדה מקצועית כפי שנקבע באותו סעיף. העתירה לא מגלה דבר לעניין פנייה של העותרים לוועדה המקצועית. גם בכך יש משום אי מיצוי הליכים. למעלה מן הדרוש יצוין, כי העותר 1 לא פירט כל טענה בדבר קיומו של טעם הומניטרי מיוחד, מלבד היותו נשוי לאזרחית ישראלית וכי לבני הזוג ילדים משותפים. טעם זה של נישואים לאזרח ישראלי והורות משותפת אינו מגיע כדי טעם הומניטרי מיוחד (סעיף 3א1(ה) לחוק האזרחות והכניסה לישראל). מכאן, כי העתירה פגומה גם בשל כך שאינה מגלה על פניה עילה. 5. העתירה נדחית, איפוא, על הסף בלא שנתבקשה תגובה. ניתן היום, כ"ו בטבת התשע"א (2.1.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10094970_S01.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il