בג"ץ 9269/06 — ח"כ הרב שלמה בניזרי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 9269/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9269/06 - א' בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: ח"כ הרב שלמה בניזרי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. יעקב בוכריס 3. הרב ראובן אלבז עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד א' סגיב, עו"ד מ' י' אוסדיטשר ועו"ד א' לירן בשם המשיבה 1: עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס בשם המשיב 3: עו"ד אביגדור פלדמן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר לבטל כתב אישום שהוגש נגדו בבית-המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 2062/06) מחמת "חוסר עניין לציבור", וזאת מתוך יצירת "גזירה שווה" בינו ובין המשיב 2. כן מבקש העותר צו ביניים האוסר על המשיבה לנהל את ההליך הפלילי, האמור, בבית-המשפט המחוזי בירושלים. ביום 29.3.2006 הוגש כתב אישום נגד העותר ונגד המשיב 3. כתב האישום מייחס לעותר עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, קשירת קשר לביצוע פשע ונסיון להדיח בעדות. ביום 12.7.2006, פנה העותר לפרקליטות מחוז ירושלים בשאלה האם הוגש כתב אישום נגד המשיב 2. למחרת נענה העותר על ידי הפרקליטות כי הוחלט לסגור את התיק נגד המשיב 2. ביום 16.7.2006 בעקבות פניה נוספת של העותר, נענה על ידי הפרקליטות כי עילת הסגירה היתה "חוסר עניין לציבור". ביום 31.7.06 פנה העותר ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להורות על סגירת התיק נגדו מכוח "גזירה שווה" מעניינו של המשיב 2. ביום 20.8.06 נענה העותר כי אין בסיס לבקשה. מכאן העתירה שלפנינו. לטענת העותר, ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, הינה בלתי סבירה שכן נפל בה פגם של אכיפה סלקטיבית. המשיבה מבקשת לדחות את העתירה ואת הבקשה למתן צו ביניים (על הסף ולגופן) ולחייב את העותר בהוצאות משפט. דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה נדרש בעבר לסוגיית מקומן של עתירות התוקפות פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום. בדונו על כך קבע בית משפט זה הלכה, שבהיעדר טעמים מיוחדים, דרך המלך להעלאת טענות מהסוג הנ"ל הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו (ראו בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). הלכה זו נסמכה על כמה טעמים, אשר יפים גם לענייננו: הימנעות מפיצול הדיון לשני הליכים נפרדים, כריכת השאלה בנוגע לפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום במחלוקות עובדתיות שמקומן בערכאה הדיונית וקיומם של כלים חלופיים לטיפול בפגם שאינם עולים בהכרח לכדי ביטול כתב האישום. על כן מקומה של טענת העותר המבקש להשיג על סבירות האשמתו היא במסגרת ההליך הפלילי גופו (ראו ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ (טרם פורסם), פסקאות 18-22, 26-27 לפסק הדין, לעניין דיון בדבר אכיפה בררנית בהליך הפלילי). לאור הדברים האמורים, איני רואה טעם לדון בסעד החלופי המבוקש בעתירה דנא, כי יוגש כתב אישום נגד המשיב 2, בטרם ידון בית-המשפט המחוזי בירושלים בטענותיו של העותר בדבר אכיפה בררנית. אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, כ"ד בשבט התשס"ז (12.2.2007). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06092690_H05.doc /צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il