פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9235/03

מוחמד חסן סאלח יונס נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש

העותר ביקש לקבל היתר בנייה למבנה מגורים ולמנוע את הריסתו, תוך תקיפת מדיניות התכנון באזור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 14/01/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9235/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות בנייה, צווי הריסה ואכיפה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל היתר בנייה למבנה מגורים ולמנוע את הריסתו, תוך תקיפת מדיניות התכנון באזור.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9235/03 — מוחמד חסן סאלח יונס נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש

העותר ביקש לקבל היתר בנייה למבנה מגורים ולמנוע את הריסתו, תוך תקיפת מדיניות התכנון באזור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות על מתן היתר בנייה למבנה מגורים שבנה ללא היתר באזור עזון עתמה, וכן למנוע את הריסתו. העותר טען כי המשיבים מפלים לרעה את התושבים הפלסטינים במתן היתרי בנייה וכי החלטותיהם אינן סבירות. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי הבנייה אינה חוקית, כי העותר לא הוכיח בעלות על הקרקע, וכי הבנייה אינה תואמת את תוכנית המתאר החלה על האזור. בית המשפט הדגיש כי אינו משמש כערכאת ערעור על שיקול דעתם המקצועי של גופי התכנון. עם זאת, לפנים משורת הדין, ניתנה לעותר ארכה של ארבעה חודשים להתפנות מהמבנה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים א' ריבלין, ע' ארבל, ד' חשין
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מינואר 2007

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוחמד חסן סאלח יונס

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר בנה ללא היתר ועשה דין לעצמו.
  • הבקשה להיתר נדחתה כדין בשל אי-התאמה לתוכנית המתאר.
  • העותר לא הוכיח בעלות על החלקה.
  • אין עילה להתערבות בית המשפט בשיקולים תכנוניים מקצועיים.
טיעוני ההגנה
  • קיימת מדיניות מפלה של אי-מתן היתרי בנייה לפלסטינים.
  • החלטות המשיבים אינן עומדות בדרישות המשפט המנהלי.
  • יש צורך לסייע לתושבים לקיים רמת חיים נאותה.
  • קיימים מבנים רבים באזור שנבנו ללא היתר.
מחלוקות עובדתיות
  • שאלת הבעלות על החלקה.
  • האם הבנייה תואמת את תוכנית המתאר החלה על האזור.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תוכנית מתאר 15-S
  • צווי הריסה שהוצאו למבנה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9235/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9235/03 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ד' חשין העותר: מוחמד חסן סאלח יונס נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש 2. ועד המשנה לתכנון מקומי ביו"ש 3. מועצת התכנון העליונה ביו"ש עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ' בטבת התשס"ז (10.1.07) בשם העותר: עו"ד מחמוד ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד איתי רביד פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: עתירה זו עניינה בקשת העותר כי יוענק לו היתר בנייה למבנה מגורים באזור הכפר עזון עתמה, כי לא ימומש צו הריסה שהוצא לגבי המבנה וכי "תבוטל תוכנית המתאר 15-S המכסה את הגדה המערבית המוחזקת על ידי צה"ל בתפיסה לוחמתית ותוחלף בתכנית חדשה המתאימה לצורכי התושבים". העותר מתאר בעתירתו את הנסיבות המשפחתיות-כלכליות שהביאו לבניית תוספת המגורים בחלקה. הוא טוען כי באזור קיימים מבנים רבים שנבנו ללא היתר, זאת בשל מדיניותם של המשיבים שלא להעניק היתרי בנייה לפלסטינים תושבי האזור. לדבריו, החלטות המשיבים בעניינו אינן עומדות בדרישות המשפט המנהלי ודינים נוספים. הן גם לא מביאות בחשבון את הצורך לסייע בידי התושבים לקיים רמת-חיים נאותה. בחנו את טענות הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. אין מחלוקת כי הבנייה נשוא העתירה היא בלתי-חוקית. אין גם מחלוקת כי תלוי ועומד כנגד המבנה צו הריסה. הבקשה להיתר בנייה, שהוגשה בדיעבד, נדחתה בידי הגורמים המוסמכים, בעיקר משום שאינה עולה בקנה אחד עם התכנית החלת על האזור, וכן בשל שלא הוכחה בעלות העותר על החלקה. לגבי שאלת הבעלות, יצוין כי המסמכים שהגיש העותר התייחסו לחלקה אשר על פניו, לפי עמדת המשיבות, אינה החלקה נשוא העתירה. גם בקשתו של העותר לשנות את ייעוד הקרקע – משטח המיועד לחקלאות לשטח המיועד למגורים – לא התקבלה. נמצא, בין היתר, כי "אין שום סיבה תכנונית ראויה לאשר שטחים למגורים מחוץ לתחום תוכנית מתאר המאושרת של הכפרים סניריא ועזון עתמה...". היום, טוענות המשיבות כי יש לדחות את העתירה על הסף וכן לגופה. על הסף – משום שלפי המידע שבידיהן העותר עשה דין לעצמו, ואף לאחר שהוצאו צווים בנוגע למבנה שעניינם הפסקת הבנייה והאכלוס, לא חדלו אלה בשטח. לגוף הדברים – שכן העתירה אינה מגלה פגם בשיקולים התכנוניים שהביאו את הרשויות המוסמכות להחלטות שהתקבלו. ואכן, הלכה היא שאין בית משפט זה שם עצמו ערכאת ערעור על החלטותיהם ועל שיקול דעתם המקצועי של גופי התכנון. העותר מעלה טענות שונות כנגד ההחלטות בעניינו, רובן טענות כלליות שלא בוססו די הצורך. עתירתו אינה מגלה עילה להתערבותנו בהחלטות הנוגעות לייעוד הקרקע ולמתן היתרי בנייה בה. העתירה, לפיכך, נדחית. עם זאת, ניתנת לעותר ארכה של ארבעה חודשים לצורך מעבר מן המקום. ניתן היום, כ"ד בטבת התשס"ז (14.1.07). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03092350_P13.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il