פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9107/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופט א' שטיין
העותר:
לטיף שוקי (ראש המועצה המקומית ראמה)
נ ג ד
המשיבים:
1. השר לביטחון פנים
2. המפקח הכללי על משטרת ישראל
3. מפקד מחוז צפון משטרת ישראל
4. משטרת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים
בשם העותר:
עו"ד וליד גאנם
פסק-דין
השופט מ' מזוז:
עתירה זו מכוונת נגד פעולות אכיפה שונות שמבצעת משטרת ישראל בתחומי הכפר ראמה. בעתירה מבוקש כי בית המשפט יורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יופסקו פעולות השיטור המתבצעות בראמה, וכן לתת צו ביניים שיורה למשטרה לחדול מפעולות אלה.
לטענת העותר - המכהן כראש המועצה המקומית ראמה, אף כי העתירה לא הוגשה על ידו כראש המועצה או בשמה של המועצה אלא בתור "אזרח ישראלי תושב הכפר ראמה" - מזה למעלה מחודש שמשטרת ישראל מעמידה שוטרים וכוחות מיוחדים בכניסה לעסקים ולבתי מגורים בראמה. נטען כי במסגרת הפעילות המשטרתית המתבצעת במקום נכנסים שוטרים לבתי עסק ללא צו חיפוש ומבצעים חיפושים על גופם וברכבם של עוברים ושבים. כן נטען כי פעילות משטרתית זו מכבידה על תפקודם של עסקים בכפר. נטען כי פעילות המשטרה נעשית מתוך אפליה של הכפר ראמה לעומת ישובים אחרים, כי היא אינה סבירה ומידתית וכי היא נובעת משיקולים זרים.
בתגובתה לעתירה ציינה המדינה כי הכפר ראמה הוא משכנו של ארגון הפשיעה אבו לטיף, בראשו עומד בן דודו של העותר, לטיף אבו לטיף. צוין כי הכפר מאופיין בפעילות פשיעה בהיקף רחב, כאשר פשיעה רבה מקורה בארגון הפשיעה האמור. בתגובתה מונה המדינה רשימה ארוכה של אירועי פשיעה חמורים שאירעו בראמה בשנה האחרונה, כולל רצח כפול, השלכת מטען חבלה לעבר משרדי השיטור הקהילתי בכפר, ירי לעבר ניידת משטרה, ירי לעבר סניף הבנק והצתת דלת הכניסה שלו ועוד. נוכח האמור החליטה משטרת ישראל לפעול נגד מחוללי הפשיעה בכפר ראמה, לרבות נגד ארגון הפשיעה אבו לטיף. פעילות זו מתמקדת בחשודים במעורבות פלילית ובעסקים הקשורים לפעילות פלילית בכלל, ובסביבתו הקרובה של מתחם ארגון הפשיעה בפרט. פעילות זו הניבה עד כה, כך נמסר, תפיסה של אמצעי לחימה, מעצר חשודים, תפיסה של חומרים החשודים כסם, איתור חייבים במעצר ודרושי חקירה ועיכוב של חשודים בביצוע עבירות שונות.
לאור האמור נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר כל עילה להתערבות בפעילותה של משטרת ישראל במילוי תפקידה. נטען כי פעולות משטרת ישראל בכפר ראמה נעשות בסמכות ובאופן מידתי, נוכח הצורך לשמור על הסדר הציבורי ולהבטיח את שלום הציבור ובטחונו.
לאחר עיון בעתירה ובתגובת המדינה הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בפעולותיה המקצועיות של משטרת ישראל.
תפקידה של משטרת ישראל הוא בין היתר לעסוק "במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין... ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש" (סעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971). העותר לא השכיל להצביע על כל עילה להתערבותו של בית משפט זה בפעילות המשטרה לאכיפת החוק כאמור.
בתגובת המדינה הובהר כאמור מדוע נדרשת פעילות אכיפה נמרצת בכפר ראמה, ולמעט טענות כוללניות בעלמא, שכל שצורף לתמיכה בהן הוא אך מכתבו של העותר למשיב 3 ומספר תמונות נטולות הקשר שמעידות לכאורה על קיומה של פעילות משטרתית במקום, העותר לא ביסס כל טענה לפגם בפעולות משטרת ישראל ולא הניח כל תשתית לטענתו מרחיקת הלכת לשיקולים זרים. אוסיף לענין זה כי ביום 20.12.18 פנה העותר, באמצעות בא כוחו במכתב למפקד המחוז (משיב 3), אלא שהוא לא טרח להמתין לתשובה, וכבר ביום 25.12.18 הגיש את עתירתו זו. בכך חטא העותר גם באי מיצוי הליכים ראוי.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. העותר יישא באופן אישי בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪.
ניתן היום, ב' בשבט התשע"ט (8.1.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
18091070_B02.docx אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il