בג"ץ 8956/04 — ראיסה קולמקוב נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8956/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8956/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' עדיאל העותרים: 1. ראיסה קולמקוב 2. מיכאל קולמקוב נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד דמיטרי בקסנסקי בשם המשיב: עו"ד רננה קידר פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. בעתירה זו מתבקש צו על-תנאי המורה למשיב, משרד הפנים, להכיר בנישואין האזרחיים של העותרים ולהעניק לעותרת אזרחות ישראלית לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב – 1952. על פי הנטען בעתירה, העותרת הגיעה לישראל כתיירת בשנת 1996 והתחתנה בנישואי פרגוואי עם מר אלכסנדר טרובין (טרובין), שהוא אזרח ישראל. נטען בעתירה כי המשיב לא הכיר בנישואין קודמים אלה, בנימוק שהוגשה תעודה מזויפת. המשיב הורה לעותרת – כך נטען - כי אלא אם תתחתן שנית, עליה לעזוב את ישראל. העותרת נשארה בישראל והתחתנה עם העותר – אף הוא אזרח ישראלי - בנישואים אזרחיים בקפריסין בשנת 2001. המשיב רשם נישואין אלה והעניק לעותרת אשרת שהייה, אלא שביום 7.2.2002 הודיע לה כי עליה להתגרש מטרובין. בשנת 2004 הותרו נישואים של העותרת וטרובין בבית המשפט לעניני משפחה; אולם, כאשר פנו העותרים למשיב לאחר מכן, נמסר להם כי עליהם להתחתן שנית זה לזו, לאור העובדה שבעת חתונתם היתה העותרת עדיין נשואה לטרובין. לטענת העותרים, משלא הכיר המשיב מלכתחילה בנישואיה הקודמים של העותרת לטרובין, לא היה מקום לסרב להכיר בנישואיה המאוחרים לעותר ולדרוש שהעותרת תתגרש מטרובין; מאותה הסיבה, אף אין מקום לדרוש כיום כי העותרים יתחתנו זה לזו בשנית. 2. בתגובתו המקדמית לעתירה, טען המשיב כי העתירה התייתרה וכי דינה להידחות. לטענתו, העותרת מעולם לא פנתה אליו בכדי שיכיר בנישואיה הקודמים לטרובין (אלא פנתה בענין זה ללשכת הקשר בירושלים), ונודע לו על אודות הנישואין הקודמים רק לאחר שהונפק לעותרת היתר השהייה בגין נישואיה המאוחרים לעותר. המשיב הודיע לנו כי הוא רשם את העותרים כנשואים זה לזו לאחר הצגת מסמכי התרת הנישואין בין העותרת לבין טרובין; המשיב אף הודיע כי ויתר על הדרישה כי העותרים יתחתנו זה לזו בשנית. המשיב מודיע, כי על העותרת להתייצב בלשכת מינהל האוכלוסין לקבלת רשיון ישיבה ארעי מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג, אשר בסופו ובכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים, תוענק לעותרת אזרחות ישראלית. 3. ביום 25.1.2005 הוריתי לעותרים להודיע אם עומדים הם על עתירתם. בהודעה לקונית, ללא הנמקה, הודיע ב"כ העותרת כי העותרים עומדים על העתירה. 4. חלק מעתירה זו התייתר, חלקה האחר מהווה עתירה מוקדמת, ועל כן דין העתירה להידחות כולה. הסעד שהתבקש בענין רישום נישואיי העותרים התייתר – נישואין אלה נרשמו. בנושא הענקת אזרחות לעותרת העתירה הינה עתירה מוקדמת: משרד הפנים אינו מתנגד לכך שהעותרת תחל בהליך המדורג לקבלת אזרחות, לפיו ממילא האזרחות אינה מוענקת אלא לאחר בחינת המשך קיום קשר הנישואין (ראו בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג (2) 728). אם המשיב יסרב בעתיד לאפשר לעותרת להמשיך בהליך המדורג או יימנע בסיומו מלהעניק לה אזרחות – שערי בית המשפט פתוחים. 5. העתירה נדחית. ניתן היום, כ"א בשבט, תשס"ה (31.1.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04089560_C05.docעע מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il