פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8791/99

ג'ויס בוים נ. ממשלת ישראל

העותרת ביקשה לחייב את הממשלה לפרסם את שמות האסירים הפלסטינים המיועדים לשחרור ואת הקריטריונים לשחרורם 14 ימים מראש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 30/12/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8791/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אמצעי ביטחון מינהליים ומאבק בטרור (כללי) — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לחייב את הממשלה לפרסם את שמות האסירים הפלסטינים המיועדים לשחרור ואת הקריטריונים לשחרורם 14 ימים מראש.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8791/99 — ג'ויס בוים נ. ממשלת ישראל

העותרת ביקשה לחייב את הממשלה לפרסם את שמות האסירים הפלסטינים המיועדים לשחרור ואת הקריטריונים לשחרורם 14 ימים מראש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אמו של נרצח בפיגוע טרור, עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה לפרסם את שמות האסירים הפלסטינים המיועדים לשחרור ואת הקריטריונים לשחרורם 14 ימים מראש. במהלך הדיון התברר כי הממשלה כבר פרסמה את התבחינים ואת רשימות האסירים, וקבעה מנגנון פרסום של 48 שעות מראש, בהתאם לפסיקה קודמת. בית המשפט קבע כי אין נורמה משפטית המחייבת פרסום של 14 ימים מראש, וכי פרק זמן של 48 שעות מאפשר די והותר זמן להגשת מחאה או עתירה נגד השחרור. לפיכך, העתירה נדחתה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים מ' חשין, י' זמיר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מדצמבר 1999

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ג'ויס בוים

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לפרסם את שמות האסירים והקריטריונים לשחרורם 14 ימים לפני מועד השחרור בפועל.
טיעוני ההגנה
  • הממשלה פרסמה את התבחינים ואת שמות האסירים המיועדים לשחרור.
  • נקבע מנגנון פרסום של 48 שעות מראש, בהתאם לפסיקה קודמת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם פרק זמן של 48 שעות לפרסום מוקדם מספק לצורך הגשת מחאה ציבורית או משפטית, לעומת דרישת העותרת ל-14 ימים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 26.12.99
  • החלטת הוועדה לשחרור אסירים מיום 26.12.99

סכום הוצאות משפט

0

הפניות לתיקים אחרים

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8791/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: ג'ויס בוים נגד המשיבה: ממשלת ישראל תאריך הישיבה: י"ח בטבת התש"ס (27.12.99) בשם העותר: עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר בשם המשיבה: עו"ד אסנת מנדל עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין בעקבות מיזכר שארם-שייח שמיום 4 בספטמבר 1999, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בישיבתה מיום 26 בדצמבר 1999, כי הוועדה לשיחרור אסירים שכוננה לפי חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ו1998-, תורה על שיחרורם של 24 אסירים פלשתינאים לרגל חג הרמדאן. באותה החלטה הוסיפה ועדת השרים וקבעה תבחינים לקביעתם של אותם אסירים שישוחררו. הוועדה לשיחרור אסירים ישבה על המדוכה, וביום 26 בדצמבר 1999 - בהחילה את התבחינים עליהם החליטה ועדת השרים - החליטה מי-ומי מבין האסירים הפלשתינאים המוחזקים בידי ישראל ישוחררו כאמור בהחלטה של ועדת השרים. עוד החליטה אותה ועדה, כי רשימות האסירים יועמדו לעיון הציבור בלישכתו של היועץ המשפטי של שירות בתי-הסוהר, וכי השיחרור לא יבוצע אלא בחלוף 48 שעות ממועד פירסום החלטתה של ועדת השרים או ממועד הפקדת שמות האסירים בשירות בתי הסוהר, לפי המאוחר. החלטה זו האחרונה בדבר פירסום מוקדם נעשתה, ככל הנראה, בעקבות פסק-דין שניתן בבג"ץ 6057/99 מ.מ.ט. מטה מותקפי הטירור נ' ממשלת ישראל. העתירה שלפנינו היא עתירה שמיום 12 בדצמבר 1999, ובה מבקשת העותרת - אמו של דיוויד בויים ז"ל, אשר נרצח בהתקפת מחבלים בחודש יוני 1996, והוא בן 17 שנים בלבד - כי שמות האסירים הפלשתינאים העומדים להשתחרר - הם והקריטריונים אשר שימשו בהחלטה לשחררם - יפורסמו ברבים 14 יום עובר למועד השיחרור. כאמור, העתירה הוגשה ביום 12 בדצמבר, והיום - יום 27 בדצמבר - הובאו לידיעתנו - אף פורסמו - התבחינים לשיחרור האסירים הפלשתינאים, ובנוסף לאלה גם שמות האסירים הפלשתינאים שהוועדה לשיחרור אסירים החליטה כי ישוחררו. שאלנו את באת-כוח העותרת מה עוד תבקש מאיתנו, ותשובתה היתה כי אין היא מסתפקת בפירסום מוקדם של 48 שעות, וכי דורשת היא פירסום מוקדם של 14 ימים, כפי שדרשה בעתירה. שאלנו את באת-כוח העותרת מה, לענייננו שלנו, בין 14 יום לבין 48 שעות, אך תשובה מספקת לא שמענו. אכן, אין כל נורמה המחייבת את הממשלה לפרסם דווקא 14 יום מראש שמות של אסירים פלשתינאים שמבקשת היא לשחרר, ואילו מחאה כנגד השיחרור - וזו כמסתבר כוונת העותרת - יכולה שתבוא גם בתוך 48 שעות. אין צורך בדמיון מפליג כדי להבין כי גם המשיבה פועלת באילוצים מסויימים, ולא מצאנו כי הוכחה להנחת דעתנו עילה המצדיקה את התערבותנו בנושא הפירסום המוקדם. העתירה נדחית. היום, י"ח בטבת התש"ס (27.12.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99087910.G04