פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8436/96

יוסף אחמד מחאגנ'ה נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת שב"ס שלא לאשר חופשות לאסיר המורשע בעבירות מין בשל אי-הודאתו בביצוען.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/03/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8436/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זכויות אסירים ועצורים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת שב"ס שלא לאשר חופשות לאסיר המורשע בעבירות מין בשל אי-הודאתו בביצוען.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8436/96 — יוסף אחמד מחאגנ'ה נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת שב"ס שלא לאשר חופשות לאסיר המורשע בעבירות מין בשל אי-הודאתו בביצוען.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, אסיר המרצה עונש מאסר בגין עבירות אונס, עתר לקבלת חופשות. בקשתו נדחתה על ידי שירות בתי הסוהר מאחר שהמערער אינו מודה בביצוע העבירות, דבר המונע מהמומחים להעריך את הסיבות לביצוען ואת רמת המסוכנות שלו. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי החלטת שב"ס סבירה, שכן באיזון בין זכות האסיר לחופשה לבין שלום הציבור, גובר האינטרס הציבורי.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי כאשר אסיר עבירות מין מסרב להודות במעשיו, לא ניתן להעריך נכונה את הסיכון שהוא מהווה לציבור, ולכן סירוב שב"ס לאשר לו חופשות הוא החלטה סבירה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים א' ברק, י' זמיר, ט' שטרסברג-כהן
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין ממרץ 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יוסף אחמד מחאגנ'ה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העדר הודאה בביצוע העבירות מונע הערכה מקצועית של הסיבות לביצוען ושל רמת המסוכנות של האסיר.
  • יש לתת עדיפות לשמירה על שלום הציבור על פני עניינו של האסיר בחופשה.
טיעוני ההגנה
  • בהעדר ממצאים המעידים על מסוכנות קונקרטית, יש לאפשר לאסיר לצאת לחופשה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם אי-הודאה בביצוע עבירות מין מהווה עילה מספקת למניעת חופשות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת של פסיכיאטר מומחה (ד"ר אליש)
  • חוות דעת של קרימינולוגית קלינית (גב' תמי עשת סבג)

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"ש 1604/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון עע"א 96 / בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער: יוסף אחמד מחאגנ'ה נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. מפקד כלא איילון ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 3.11.96 בע"ש 1604/96, שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר תאריך הישיבה: ח' באדר ב' התשנ"ז (17.03.97) בשם המערער: עו"ד תמר אולמן בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן פסק-דין הנשיא א' ברק: המערער הורשע, בין השאר, בגין סידרה של שלושה מעשי אונס. הוטלו עליו עשרים ואחת שנות מאסר. הוא ריצה כבר שתיים עשרה שנות מאסר. הוא מבקש לקבל חופשות. בקשתו נדחתה. הטעם לכך הוא שהמערער אינו מודה בביצוע מעשי האונס. בנסיבות אלה סוברים המומחים של שירות בתי הסוהר (ד"ר אליש, פסיכיאטר מומחה, וגב' תמי עשת סבג, קרימינולוגית קלינית) כי אין באפשרותם לבדוק את הסיבות לביצוע העבירות, אם קיימת פתולוגיה מינית, וכן אם קיימת סכנה ממתן החופשה. כנגד גישה זו מלין המערער. לדעתו, בהיעדר ממצא על מסוכנותו יש לאפשר לו לצאת לחופשה. נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. המשיבים אינם מסתתרים מאחורי גישה עקרונית כי אין להעניק חופשה לעבריין מין שאינו מודה. הם בחנו את עניינו של המערער, והגיעו למסקנה כי לגביו אין אפשרות לעמוד על הסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות, ומכאן גם על מידת מסוכנותו. בנסיבות אלה, איננו סבורים שנפל פגם בעמדת המשיבים, המצדיק את התערבותנו. באיזון בין השמירה על שלום הציבור לבין עניינו של המערער לקבלת חופשה, יד השמירה על שלום הציבור היא על העליונה. הערעור נדחה. ניתן היום, ח' באדר ב' התשנ"ז (17.03.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96084360.A01 דז/