פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8411/23
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט י' כשר
העותר:
עלאא אדין ג'בר
נ ג ד
המשיבים:
1. המנהל הכללי של משרד הפנים
2. משרד הפנים – מדינת ישראל
3. סיעת צדק וקדימה
4. סיעת צדק ושוויון
5. סיעת אבו גוש המאוחדת
6. סיעת הפיתוח והשוויון
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד ג'ורג' שוכרי
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
העתירה שלפנינו מופנית נגד כתב מינוי שנחתם על ידי משיב 1 (להלן: המשיב) ביום 13.9.2023 הממנה את חברי ועדת הבחירות במועצה המקומית אבו גוש (להלן: ועדת הבחירות או הוועדה). כתב המינוי הוּצא מכוח הסמכות המעוגנת בסעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), אשר הואצלה למשיב על ידי שר הפנים.
הרקע לעתירה וטענות העותר
על פי הוראת סעיף 26 לחוק, ברשות מקומית שבה לא מכהנת מועצה נבחרת ימנה שר הפנים (שסמכותו הואצלה כאמור למשיב), לא יאוחר מ-60 יום לפני יום הבחירות לרשויות המקומיות, ועדת בחירות שתורכב לאחר התייעצות עם גופים המייצגים לדעתו את תושבי המקום ובהתחשב ככל האפשר בתוצאות הבחירות האחרונות למועצה.
העתירה שלפנינו מתמקדת באופן יישומו של סעיף זה בעניינה של המועצה המקומית אבו גוש, אשר ביום 29.6.2022 מונה לה על ידי שר הפנים "ועדה ממונה" (המכוּנה גם "ועדה קרואה"). על רקע זה, ונוכח הבחירות למועצות המקומיות שהיו צפויות להתקיים ביום 31.10.2023 (ונדחו בשל מלחמת חרבות ברזל המתרחשת עלינו בימים אלו ממש), פנה מנהל הבחירות במועצת אבו גוש ביום 24.8.2023 לבאי-כוח הסיעות שנבחרו בבחירות הקודמות למועצה המקומית בשנת 2018, בבקשה לקבלת המלצותיהם לנציגי הוועדה. בהמשך לכך, ביום 13.9.2023 חתם המשיב על כתב המינוי בו פורטו תשעת הנציגים שישמשו כחברי ועדת הבחירות.
העותר, העומד בראש סיעה חדשה המתמודדת לבחירות הקרובות, טוען כי נפלו בכתב המינוי מספר פגמים המצדיקים את בטלותו. ראשית נטען כי המשיב הפר את חובת ההיוועצות המוטלת עליו בחוק. זאת שכן עם פתיחת רישום הסיעות להתמודדות בבחירות הקרובות למועצה, הודיעו שתיים מהסיעות שנבחרו בבחירות הקודמות כי אין בכוונתן להתמודד, כאשר מנגד נרשמו להתמודדות ארבע סיעות חדשות, ובכללן הסיעה שבראשה עומד העותר. אלא שהמשיב לא קיים כל היוועצות עם המועמדים החדשים בבחירות, ובכך שגה. עוד נטען כי כתב המינוי בטל מאחר שהוא נחתם בחלוף המועד האחרון שנקבע בחוק למינוי ועדת בחירות; כי הוא נעדר נימוקים ולא פורט בו עם מי נועץ המשיב ומדוע לא נועץ עם נציגי הסיעות בבחירות הבאות; וכי מדובר במינוי שגוי הנגוע בחוסר תום לב ובשרירותיות, וגורם לאי-שוויון מובהק לגבי מתן ההזדמנויות למועמדים. לבסוף הלין העותר על כך שלא קוים הליך שימוע ועל כך ש"השגה" שהגיש על כתב המינוי לא נענתה. לנוכח כל האמור מבקש העותר להכריז על בטלותו של כתב המינוי, ולחלופין "לתקנו" באמצעות קיום חובת ההיוועצות עם סיעתו של העותר.
יצוין כי עובר להגשת העתירה לבית משפט זה הגיש העותר עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, אך זו נדחתה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית (עת"מ 19440-10-23; להלן: העתירה המינהלית).
דיון והכרעה
דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו.
החלטת המשיב ניתנה כאמור מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 26 לחוק, שהואצלה לו על ידי שר הפנים, וכך מורה הסעיף:
ברשות מקומית שבה אינה מכהנת מועצה נבחרת ימנה השר, לא יאוחר מ-60 יום לפני יום הבחירות, ועדת בחירות שמספר החברים בה כמספר חברי המועצה העומדת לבחירה, והיא תורכב לאחר התייעצות עם גופים המייצגים לדעת השר, את תושבי המקום ובהתחשב ככל האפשר בתוצאות הבחירות האחרונות למועצה; [...].
מינוי הרכב ועדת הבחירות היא החלטה המצויה בליבת שיקול דעתו של המשיב, בכפוף לחובת ההיוועצות. אין בטענות העותר דבר המקים עילה להתערב בשיקול הדעת שהפעיל המשיב. הלכה למעשה, אין בעתירה טענה ממשית על פיה המשיב סטה מהאופן שבו קובע הסעיף כיצד תתקבל החלטה מעין זו – לאחר התייעצות עם גופים המייצגים לדעתו את תושבי המקום, "ובהתחשב ככל האפשר" בתוצאות הבחירות האחרונות למועצה. אדרבה, על פי העובדות כפי שתוארו בתגובת המשיבים לעתירה המינהלית – עליהן העותר לא חלק, קוימה התייעצות עם נציגי כל הרשימות שנבחרו בבחירות האחרונות למועצה המקומית. הוראת החוק מניחה קיומה של הלימה בין "גופים המייצגים את תושבי המקום" לבין הרשימות שנבחרו בבחירות האחרונות, ולא בכדי.
טענת העותר כי שגגה נפלה בידי המשיב שלא בחר להתייעץ דווקא עם רשימות חדשות אשר טרם קיבלו את אמון התושבים, איננה ברורה ואין לה תימוכין בהוראות החוק. יתר על כן, לוחות הזמנים הקבועים בחוק אינם תומכים גם כן בטענת העותר לקיומה של חובת היוועצות עם הרשימות החדשות. זאת שעה שבהתאם להוראת סעיף 35(ח) לחוק, רשימת מועמדים תוגש לא יאוחר מהיום ה-40 לפני יום הבחירות; בעוד שכאמור בחירת ועדת בחירות צריכה להיעשות לא יאוחר מ-60 יום לפני יום הבחירות.
גם אין בטענות העותר באשר למועד מתן כתב המינוי כדי להביא למסקנה שונה בדבר קיומה של עילה להתערבות. אף העותר עצמו, אשר כל מבוקשו הוא כי ועדת הבחירות תכלול נציג מסיעתו, אינו חפץ לאיין את האפשרות שתמונה ועדה כאמור גם בחלוף 60 הימים שהוקצו בחוק. לפיכך, אין בחריגה מהמועד הקבוע בחוק כדי להביא לסעד אותו מבקש העותר – בטלות כתב המינוי. מה גם, שמתגובת המשיבים לעתירה המינהלית עולה כי הליך ההיוועצות החל כבר ביום 24.8.2023, אך הוא התארך בשל כך שבטפסים שהועברו על ידי הסיעות עמם נועץ המשיב היו חוסרים שנדרשה השלמתם. לא למותר גם להזכיר כי נוכח מצב החירום השורר במדינה הבחירות לרשויות המקומיות נדחו ליום 31.1.2024 והן אף עשויות להידחות בשנית (סעיף 1 לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023).
גם יתר טענות העותר אינן מקימות כל עילה להתערבות. לא הוצגה כל תשתית להוכחת הטענות הכלליות שנטענו בעלמא לפגיעה בשוויון או לשרירותיות; אין כל ממש בטענתו כי לא ניתן לו מענה ל"השגה" שהגיש, שעה שאין בדין כל הליך השגה על מינוי ועדת בחירות כאמור; העותר לא הציג מקור חובה לקיומה של חובת "שימוע" בנסיבות העניין; וגם טענת היעדר הנמקה אינה ממין העניין בסוג החלטות מעין זה.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"א בכסלו התשפ"ד (4.12.2023).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
23084110_N03.docx מל
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il