בג"ץ 8152/03 — מרים אבנרי נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8152/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8152/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס העותרת: מרים אבנרי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. בית הדין האזורי לעבודה תל אביב 3. קופת חולים לעובדים לאומיים עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין השופט מ' חשין: בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור על פסק-דינו של בית הדין האזורי, והעתירה שלפנינו עתירה היא לביטול שני פסקי-דין אלה. 2. העותרת היתה עובדת קופת חולים לעובדים לאומיים (קופ"ח), ומשהועברה מתפקידה לתפקיד אחר, תבעה את קופ"ח בדרישה כי תוחזר לתפקידה הקודם או שיימצא לה תפקיד ההולם את מעמדה. כן תבעה הפרשי שכר ופיצוי בגין עוגמת נפש. בית-הדין האזורי דחה את התביעה וערעורה של העותרת לבית הדין הארצי - נדחה. 3. פסק-דינו של בית הדין הארצי פסק קצר-שורות הוא, ועיקרו שח אלינו כך: ערעורה של המערערת סב על ממצאי פסק הדין ומסקנותיו ועוד הוסיפה וטענה, כי לא ניתן לה מלוא יומה בבית הדין האזורי, משנמנע ממנה להגיש ראיות בשלבים מאוחרים של הדיון. ............. נתנו דעתנו לכלל החומר שהיה לפנינו ולטענות הצדדים ונחה דעתנו, כי אין מתקיים טעם מסוג הטעמים אשר יצדיקו התערבותו של בית דין שלערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי, המנומק היטב ומבוסס כהלכתו. אף בטענותיה הדיוניות של המערערת לא מצאנו ממש שיש בו לשנות מתוצאתו של פסק הדין. למעלה מן הנדרש נציין, כי בנסיבות העניין כפי שהובררו, אין לקבוע כי המערערת הופלתה לרעה מחמת גיל, או בכך שנדרשה לרכוש ידע בהפעלת מחשב, אף לא בכך שהועברה לתפקיד אחר מזה שנהגה למלא. סוף דבר - הערעור נדחה. בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, אין אנו מחייבים את המערערת בתשלום הוצאותיה של המשיבה. 4. דין העתירה להידחות. הלכה מכבר היא כי בית-המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית-הדין הארצי לעבודה, וכי עשוי הוא להתערב בהחלטות בית הדין הארצי אך משנפלה בפסיקתו של בית-הדין טעות משפטית מהותית וכשהצדק מחייב התערבותו (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מ (1) 673). עילה מעין אלו העילות לא הוכחה בענייננו. טוענת העותרת כי פסק דינו של בית-הדין הארצי אינו מנומק כנדרש, אשר-על-כן, כך מוסיפה היא וטוענת, קמה עילה להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק. ואולם תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בית הדין שלערעור רשאי להסתפק בקביעה כי יש לדחות ערעור שלפניו, אם סבור הוא כי אין מקום לדחות את המימצאים העובדתיים שנקבעו בפסק-הדין של ערכאה ראשונה; כי המימצאים שנקבעו בפסק-הדין תומכים במסקנה המשפטית; וכי אין לגלות טעות שבחוק. וכך היה בענייננו. 5. עניינה של העותרת אינו מצדיק את התערבותנו, באשר אין הוא מצביע על עילה מן העילות להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק בהחלטותיו של בית-הדין הארצי לעבודה. דין העתירה דחייה. היום, ד' בתשרי תשס"ד (30.9.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03081520_G01.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il