פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 807/19
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ג' קרא
העותר:
יצחק (צחי) שובל
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. לשכת ההוצאה לפועל
3. ניצן שקד
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד גיא אופיר
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 2.12.2018 (בר"ע 15710-09-18, הנשיאה ו' וירט-ליבנה, סגן הנשיאה א' איטח, השופט מ' שפיצר, ונציגי הציבור ש' זילברשטיין-היפש ו-ע' ליפשיץ). בית הדין הארצי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 26.8.2018 (סע"ש 6309-09-12, השופטת ק' כהן ונציגות הציבור ו' קאופמן ו-נ' גרין) שלא לבטל את פסק הדין שניתן באותו הליך ביום 23.10.2014 (השופטת ע' ורבנר ונציגי הציבור ז' אבו חבלה ו-מ' אבני).
2. בתמצית יצוין כי נגד העותר ומספר חברות שהקים הוגשה תביעה לבית הדין האזורי על-ידי המשיב 3, עובדו לשעבר, בגין זכויות שונות המגיעות לו לפי הנטען בגין תקופת עבודתו וסיומה. לאחר שהעותר מיאן להמציא לבית הדין את הנתונים שנדרש להציג בהחלטות שניתנו בעניין, ומשלא הגיש תצהיר עדות ראשית או סיכומים מטעמו, נתן בית הדין האזורי לעבודה פסק דין נגדו בהיעדרם של אלה.
3. ביום 7.5.2018, בחלוף למעלה משלוש וחצי שנים מאז ניתן פסק הדין, הגיש העותר בקשה לביטולו, וזו נדחתה כאמור – בהחלטה מנומקת שנפרשה על פני 24 עמודים. בית הדין האזורי עמד על כך שכתבי בית-הדין נמסרו לעותר כדין, שלעותר נודע עוד ביום 14.4.2016 שניתן נגדו פסק דין, ושבמבט כולל, העותר עשה דין לעצמו והתנהלותו "עולה כדי זלזול בהליכי משפט המצדיק את דחיית הבקשה לביטול פסק דין מטעם זה בלבד".
4. כפי שצוין בפתח הדברים, בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה נדחתה, תוך שבית הדין הארצי לעבודה אשרר את הממצאים העובדתיים והמשפטיים שנקבעו בה.
5. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות לה, אנו סבורים שדינה להידחות על הסף, וזאת אף מבלי להורות על הגשת תגובה. בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. בתי הדין לעבודה הם בעלי מומחיות מיוחדת בתחום משפט העבודה, והתערבות בפסיקתן של ערכאות אלה תיעשה רק במקרים חריגים ובמשורה – מקום שנפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, וכאשר שיקולי הצדק מחייבים זאת (ראו: בג"ץ 3812/17 סאיג נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 7 (20.7.2017); בג"ץ 4658/18 קלינין נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 5 (26.6.2018)). באופן מובהק, העתירה דנן אינה עומדת במבחנים אלה. הטענות שמעלה העותר הן כולן בעלות אופי ערעורי ומתייחסות לסוגיות שעניינן פסיקת פיצויים בגין פיטורין והלנת שכר, תחומים המצויים בליבת המומחיות של בתי הדין לעבודה. חרף ניסיונותיו לשוות לעתירה נופך עקרוני, העותר לא הצליח להצביע על פגם שנפל בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ואף לא בזה של בית הדין האזורי לעבודה. כפי שצוין, ענייננו של העותר נבחן למעשה שלוש פעמים בידי הערכאות הרלוונטיות, כאשר העותר עצמו לא שעה להוראות שניתנו לו, והתעלם למעשה מקיומו של הליך בעניינו. במצב דברים זה, אין לעותר להלין אלא על עצמו.
6. סוף דבר: העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ח בשבט התשע"ט (3.2.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
19008070_A01.docx עכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il