פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7959/99
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
העותר: ועד העובדים של החברה קדישא גחש"א
לתל אביב והמחוז
נגד
המשיבים: 1. השר לענייני דתות
2. חברת קדישא גחש"א לתל אביב והמחוז
בקשה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: י' באדר א התש"ס (16.02.00)
בשם העותר: עו"ד פיי יורם
בשם המשיב מס' 1: עו"ד רוקסנה שרמן-למדן
בשם המשיב מס' 2: עו"ד פלס ערן
פסק-דין
העותר מלין על החלטתו של שר הדתות לקבוע, ברשיון שניתן לחברה קדישא, כי השכר המירבי שיינתן לעובדים ולבעלי תפקידים בחברה לא יעלה על שלוש פעמים השכר הממוצע במשק, בחנו העתירה והתשובה לה. שוכנענו בשני אלה: ראשית, כי השר היה מוסמך לקבוע ברשיון תנאים באשר לשכר המירבי שישולם לעובדי חברה קדישא סמכותו זו מעוגנת בסעיף 4(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז1966-; שנית, כי שיקול הדעת שהופעל על ידי השר הוא המתחם הסבירות, וזאת על רקע המציאות שהתגלתה בפניו ובפנינו באשר למשכורת שהחברה קדישא שילמה.
מטעמים אלה, דין העתירה להדחות. למותר לציין שאין בפסק דיננו גם כדי למנוע טענות של עובדים אינדיבידואלים באשר לשכרם שלהם. כמובן טענות אלו תידונה תמיד במסגרת נורמטיבית, שנקודת המוצא שלה הוא פסק דיננו שלנו, לפיו התנאי שקבע המשיב הוא כדין.
העתירה נדחית.
ניתן היום, י' באדר א' התש"ס (16.02.00), בפני באי כוח הצדדים.
ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99079590.A04/דז/