פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6949/01
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים: 1. כלתום סונוקרוט
2. חוסני סונוקרוט
נגד
המשיבים: 1. מנהל האוכלוסין, מזרח ירושלים
2. פרקליטות המדינה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים: עו"ד מ' אגברייה
בשם המשיבים: עו"ד ע' גולומב
פ ס ק - ד י ן
השופט א' מצא:
העותרת 1 (להלן - העותרת) פנתה למשיב 1 (להלן - המשיב) ביום 15.4.99, בבקשה למתן רשיון לישיבת קבע בישראל לבעלה, העותר 2. לטענת העותרת, "עם הגשת בקשת איחוד המשפחות, המציאה כל המסמכים המוכיחים את מרכז חייה של המשפחה בירושלים", אולם מסמכים אלה לא צורפו לעתירה. העותרים קובלים על כך שלא קיבלו תגובה לבקשת העותרת, ומבקשים להורות למשיבים לאשר את הבקשה.
בתגובתם לעתירה טוענים המשיבים, כי ביום 28.6.00 שלח המשיב לעותרים מכתב, בו התבקשו להמציא תצהירים בנוגע למקום מגוריהם. לטענת המשיבים, המכתב לא נענה, התצהירים לא הוגשו, והעותרים אף לא פנו לברר מה עלה בגורל בקשתם עד למועד הגשת העתירה. טענת המשיבים היא, כי בנסיבות אלה על העותרים להגיש בקשה חדשה, אשר תיבחן לאור התשתית העובדתית המעודכנת. כן הם טוענים, כי העתירה איננה כוללת את הפירוט המינימלי הנדרש, ואינה נתמכת במסמכים הרלוונטיים.
הוריתי לעותרים להשיב לטענות המשיבים. בתגובתם - אשר הוגשה באיחור ניכר וללא כל הסבר - נטען כי העותרים לא קיבלו מעולם מכתב כלשהו מהמשיב; כי הם עקבו באופן מתמיד אחר הטיפול בבקשתם על-ידי המשיב; וכי פקידי המשיב ענו להם תמיד על-פה וסירבו לתת בידיהם תגובות או אישורים כתובים כלשהם. העותרים עומדים על טענתם כי התצהירים המבוקשים על-ידי המשיב כבר הוגשו על-ידם בעת הגשת בקשת העותרת, וטוענים כי "אין צורך בהמצאתם שוב ושוב". גם הפעם, אין הם מצרפים תצהירים אלה לתגובתם.
דין העתירה להידחות על הסף. אף אם אניח, כטענת העותרים, כי מכתבו של המשיב מיום 28.6.00 לא הגיע אליהם מעולם, וכי אכן הגישו תצהירים בעת הגשת הבקשה (טענה שלא הוכחשה במפורש על-ידי המשיבים), לא עלה בידיהם להרים את הנטל המינימלי להוכיח כי מיצו את ההליכים קודם שהגישו את עתירתם. כדי להרים נטל זה היה על העותרים, לכל הפחות, לפרט את המועדים שבהם פנו למשיב לבירור גורל בקשתם, את שמות הפקידים שעימם שוחחו ואת תוכן התשובות שניתנו להם, כטענתם, על-פה. כן היה על העותרים להראות כי התריעו בפני המשיב על כוונתם להגיש את העתירה. למותר לציין, שאף אם נכונה טענתם כי פקידי המשיב סירבו לתת בידיהם תגובות בכתב, לא היה בכך כדי למנוע מהעותרים עצמם - המיוצגים בעתירה על-ידי עורך-דין - להעלות את פניותיהם למשיב על הכתב, ולצרפן - ביחד עם העתקי המסמכים שלטענתם הגישו למשיב - לעתירה. בנסיבות אלה, מקובלת עליי טענת המשיבים כי העתירה מוקדמת, וכי על העותרים להגיש למשיב בקשה חדשה, המגובה במסמכים עדכניים.
העתירה נדחית.
ניתן היום, ט"ז בשבט תשס"ב (29.1.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 01069490.F05
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il