פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6430/97

אבי ועקנין נ. נשיא המדינה

העותר ביקש מבית המשפט להורות לשר המשפטים להמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונש מאסר העולם שלו לתקופה של 12-15 שנים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 13/01/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6430/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מאסר, מאסר עולם וקציבת עונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט להורות לשר המשפטים להמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונש מאסר העולם שלו לתקופה של 12-15 שנים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6430/97 — אבי ועקנין נ. נשיא המדינה

העותר ביקש מבית המשפט להורות לשר המשפטים להמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונש מאסר העולם שלו לתקופה של 12-15 שנים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אסיר עולם, עתר לבג"ץ נגד נשיא המדינה ושר המשפטים בדרישה לקצוב את עונשו ל-12 עד 15 שנים. במהלך ההליך, נשיא המדינה קצב את עונשו ל-25 שנים. בית המשפט מחק את נשיא המדינה כמשיב בשל חסינותו. לגבי שר המשפטים, בית המשפט קבע כי העתירה מוקדמת מדי, שכן העותר לא פנה לשר המשפטים בבקשה חדשה לאחר קציבת העונש ל-25 שנים, ועל כן אין מקום לדון בטענת האפליה בשלב זה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים מ' חשין, ד' ביניש, ח' אריאל
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מינואר 1999

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אבי ועקנין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טען לאפליה בהשוואה לאסירים אחרים שהורשעו ברצח ועונשם נקצב לתקופות קצרות יותר.
טיעוני ההגנה
  • נשיא המדינה חסין מפני תביעה משפטית בתפקידו.
  • העתירה מוקדמת שכן העותר לא פנה לשר המשפטים לאחר קציבת עונשו ל-25 שנים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר זכאי לקציבת עונש לתקופה של 12-15 שנים בהתאם למדיניות המופעלת כלפי אסירים אחרים.

הדגשים פרוצדורליים

  • מחיקת נשיא המדינה כמשיב לעתירה בשל חסינותו לפי חוק יסוד: נשיא המדינה.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • קציבת עונש
  • מאסר עולם
  • אפליה
  • סמכות שר המשפטים

סכום הוצאות משפט

0

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6430/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ח' אריאל העותר: אבי ועקנין נגד המשיבים: 1. נשיא המדינה 2. שר המשפטים תאריך הישיבה: כ"ה בכסלו התשנ"ט (14.12.98) בשם העותר: עו"ד ירום הלוי בשם המשיבים: עו"ד דינה זילבר עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין העותר הורשע בשנת 1991 בעבירת רצח, ועונשו נגזר למאסר עולם. עתה עותר הוא נגד נשיא המדינה ונגד שר המשפטים, ואלו הן קובלנותיו: נגד הנשיא, על-כך שאין הוא מפחית מעונשו על דרך קציבת עונש המאסר שהוא מרצה לתקופה של 12 עד 15 שנים, ונגד שר המשפטים על-כך שאין הוא ממליץ בפני נשיא המדינה להפחית את עונשו כאמור. בתחילת הדיון הערנו את תשומת לב בא-כוח העותר, עורך-דין ירום הלוי, על-כי נשיא המדינה אינו נותן את הדין לפני בית-משפט בשל דבר קשור בתפקידיו וסמכויותיו (סעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה), ועורך-דין הלוי הסכים כי עתירתו נגד נשיא המדינה אינה במקומה. יש איפוא למחוק את שמו של נשיא המדינה כמשיב לעתירה. נוסיף ונעיר, כי מראשית הדברים לא היה ראוי כלל כי עורך-דין הלוי יעשה את נשיא המדינה משיב לעתירה. אשר לגופה של העתירה: מאז הוגשה העתירה לבית-המשפט ועד לשמיעתה, החליט נשיא המדינה לקצוב את מאסרו של העותר לתקופה של 25 שנות מאסר. כסבורים היינו לתומנו כי בכך בא הקץ על העתירה, אלא שעורך-דין הלוי סובר אחרת. לטענתו, לא זכה מרשו אלא במיקצת בקשתו, וכי נותרה ועומדת בקשתו ששר המשפטים ימליץ על קציבת עונשו לא אך ל25- שנים אלא לתקופה של 12 עד 15 שנים. לעניין זה מצביע בא-כוח העותר על אסירים אלה ואחרים שהורשעו אף הם בעבירת רצח, ואשר עונשיהם ניקצבו, לטענתו, לתקופת מאסר של 12 עד 15 שנים. בלא שנביע דעתנו לגופה של עתירה זו, נאמר כי מוקדמת היא וכי אין מקום לדון בה. עד שהעותר מעלה טענת הפלייה לפני בית-המשפט, עליו להעלות טיעוניו לפני הרשות המוסמכת - קרא, לענייננו: שר המשפטים - ורק לאחר קבלת תשובתה של אותה רשות, יכול הוא לפנות בקובלנה לבית-המשפט על החלטתה. בענייננו לא נתקיימו תנאים אלה - העותר לא פנה אל שר המשפטים לאחר שעונשו נקצב ל25- שנות מאסר - ועל-כן אין לנו לדון בעתירה זו הנוספת. לא מן המותר יהא אם נוסיף ונדגיש, שלא אמרנו כי טענת הפלייה הינה, מעיקרה, לענייננו. כאמור לא דנו בשאלה זו וממילא לא נכריע בה. העתירה נדחית. היום, כ"ה בכסלו התשנ"ט (14.12.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97064300.G05