פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6186/00
בפני: כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותרים: 1. יעקב סדיק
2. כרמלה סדיק
נגד
המשיבים: 1. כבוד השופט אהרון אמינוף
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
עתירה למתן צו-על-תנאי
בשם העותרים: עו"ד יוסף מידיאן
פסק-דין
בעתירה זו מבקש העותר 1, כי נורה למשיב 1 "להתייצב ולהבהיר על פי אלו הוראות חוק שאב את סמכותו לביטול פסק-דינו של בית הדין הרבני אשר נתן תוקף של פסק-דין להסכם הגירושין שנעשה בין העותרים הנ"ל".
בעתירה שלפנינו אין כל ממש. העתירה מבקשת למעשה לבטל את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שניתן במסגרת הליך של המרצת פתיחה שהגישה העותרת 2, גרושתו של העותר 1; בבקשה שהגישה העותרת 2 נתבקש בית המשפט המחוזי ליתן סעד הצהרתי לפיו דירת המגורים ששימשה את בני הזוג קודם לגירושין, ואשר היתה רשומה על שם שני בני הזוג במירשם המקרקעין בחלקים שווים, הינה בבעלותה הבלעדית של העותרת 2. בית המשפט דחה את הבקשה. מבלי שנחווה דעתנו לגבי נכונות האמור בפסק-הדין, אך מובן כי דין העתירה להדחות. בית משפט זה, אינו דן בעתירות שהן ערעור על פסקי-דין והחלטות של בתי המשפט שחוק יסוד: השפיטה חל עליהם. הדרך הנכונה לתקוף פסק-דין שניתן בעניין אזרחי בבית המשפט המחוזי, ובכלל זה גם, כמובן, בטענה שההחלטה ניתנה בחוסר סמכות, היא בדרך של הגשת ערעור.
העותרים בעתירה זו מבקשים לתקוף פסק-דין שניתן לפני למעלה משנתיים לאחר שהחמיצו את מועד הערעור. אולם העובדה שחלף המועד להגשת הערעור, אינה יכולה להצדיק פנייה לבית משפט זה.
אשר על כן דין העתירה להדחות.
ניתן היום, יא' באלול תש"ס (11.9.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00061860.N01/אז