פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5974/99

עודד נווה נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש מבית המשפט להורות ליועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים הפליליים נגדו, בטענה לאפליה בינו לבין נאשם אחר בפרשה שזכה לעיכוב הליכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/11/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5974/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שוויון ואיסור הפליה (כללי) — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט להורות ליועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים הפליליים נגדו, בטענה לאפליה בינו לבין נאשם אחר בפרשה שזכה לעיכוב הליכים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5974/99 — עודד נווה נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש מבית המשפט להורות ליועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים הפליליים נגדו, בטענה לאפליה בינו לבין נאשם אחר בפרשה שזכה לעיכוב הליכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הועמד לדין בגין עבירות זיוף ומרמה בבחינה פסיכומטרית. שותפו לעבירה קיבל עיכוב הליכים מהיועץ המשפטי לממשלה לאחר שהודה, הביע חרטה ושיתף פעולה, ובהתבסס על תסקיר שירות מבחן. העותר עתר לבג"ץ בטענה כי הסירוב לעכב את ההליכים נגדו מהווה אפליה פסולה. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, שכן לא נפל פגם של חוסר סבירות קיצוני. בית המשפט הדגיש כי אין שוויון בין העותר לשותפו, שכן העותר לא הודה בעבירה ולא הביע חרטה, וקיימים הבדלים בנסיבותיהם האישיות.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להבחין בין נאשמים שונים בהתאם להתנהגותם (הודאה וחרטה) ונסיבותיהם האישיות, וכי אין מדובר באפליה פסולה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים י' זמיר, ד' ביניש, ע' ר' זועבי
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים משפט פלילי (כללי)
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 1999

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עודד נווה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימת הבחנה מהותית בין העותר לבין הנאשם השני (לוינסון).
  • הנאשם השני הודה בעבירה, הביע חרטה ושיתף פעולה עם המשטרה.
  • החלטת היועץ המשפטי לממשלה התבססה על תסקיר שירות המבחן ונסיבותיו האישיות של הנאשם השני.
טיעוני ההגנה
  • החלטת היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים נגד הנאשם השני בלבד מהווה פגיעה בעקרון השוויון.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה להבחנה בין העותר לבין הנאשם השני לעניין עיכוב הליכים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם השני (לוינסון).

הדגשים פרוצדורליים

  • עיון במעמד צד אחד בתסקיר שירות המבחן בהסכמת בא-כוח העותר.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • עיכוב הליכים
  • שוויון
  • משפט פלילי
  • סבירות

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5974/99 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ע' ר' זועבי העותר: עודד נווה נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: י"ד בכסלו תש"ס (23.11.99) בשם העותר: עו"ד עודד רומנו בשם המשיבים 1-2: עו"ד שי ניצן פסק-דין העותר הועמד לדין בפני בית משפט השלום בחיפה בעבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה והתחזות כאחר. לפי כתב האישום העותר ניגש לבחינה פסיכומטרית לצורך קבלה לאוניברסיטה והציג עצמו כאדם אחר, בשם לוינסון, וזאת תמורת 30,000 ש"ח שהובטחו לו על ידי לוינסון. גם נגד לוינסון הוגש כתב אישום. אך הוא פנה אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש שההליך הפלילי נגדו יעוכב. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ביקשה תסקיר של שירות המבחן, ומשנתקבל התסקיר, החליטה לעכב את ההליכים נגד לוינסון. הטעמים העיקריים לעיכוב ההליכים היו, ההודאה של לוינסון בביצוע העבירה, החרטה שהביע ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, וכן הנסיבות האישיות שלו, כפי שנתמכו על ידי תסקיר שירות המבחן, וההמלצה של שירות זה. העותר פנה אף הוא אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש אף הוא עיכוב הליכים. בקשתו נדחתה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה השיב לעותר כי יש הבדל מהותי, לצורך עיכוב ההליכים, בין העותר לבין לוינסון. כיוון שהתשובה לא שכנעה את העותר, הגיש עתירה זאת, בה ביקש שבית המשפט יצווה על היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים נגדו. כידוע, בית משפט זה אינו מתערב בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לנקיטת הליכים פליליים, ובכלל זה בנוגע לעיכוב הליכים פליליים, אלא במקרים נדירים בהם ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בפגם משפטי חמור אחר. לדעתנו, לא נפל פגם כזה בסירוב של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים נגד העותר. הטענה היחידה שבפי העותר היא הפגיעה בשוויון בינו לבין לוינסון. שקלנו טענה זאת, ואף עיינו במעמד צד אחד, בהסכמת בא-כוח העותר, בתסקיר. הגענו למסקנה כי אין שוויון בין לוינסון לבין העותר, לעניין הבקשה לעיכוב הליכים, החל בכך שהעותר אינו מודה בביצוע העבירה, ולכן כמובן גם אינו מביע חרטה, וכלה בנסיבות האישיות של העותר. כיוון שכך אין ההחלטה לעכב את ההליכים נגד לוינסון מחייבת לעכב את ההליכים גם נגד העותר. לפיכך אנו דוחים את העתירה. ניתן היום, י"ד בכסלו תש"ס (23.11.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99059740.I03/אמ