פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5968/97
בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: מיכאל הרלב
נ ג ד
המשיבים: 1. מנחם שרון, ראש מינהל התעופה האזרחית
2. שר התחבורה, מר יצחק לוי
התנגדות למתן צו על תנאי
בשם העותר: עו"ד אריה ליאני
בשם המשיבים: עו"ד אודית קורינאלדי-סירקיס
פסק-דין
השופט ת' אור:
1. העותר מחזיק כדין ברשיון טייס מסחרי בהגדר אוירון, כמובנו של רישיון זה בתקנה 122(3) לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ"א1981- (להלן: תקנות הרשיונות), ולו וותק של 255 שעות טיסה כטייס. עתירתו נגד המשיבים היא כדלקמן:
"1.
מדוע לא תחשב כבטלה עקב חריגה מסמכות, הנחיית המשיב מספר 1 מחודש מאי 1997, על תיקוניה מיום 20.5.97 ו26.5.97-, לפיה נאסר על בעלי רשיון להפעלה מסחרית של כלי טיס ו/או על בעלי רשיון להפעלה מבצעית של מונית-אויר, להעסיק כטייס מפקד של כלי טיס בטיסות מסחריות, מחזיקים ברשיון טיס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס אלא אם הם בעלי נסיון של לפחות 500 (או 350 או 300 כעולה מהשינויים שהוכנסו בהנחייה בכל הנוגע לטיסות מסחריות, למעט הטסת נוסעים) שעות זמן טיסה כטייס, בהיותה פוגעת בחופש העיסוק של העותר כטיס מסחרי, ללא הסמכה מפורשת לכך בחוק ובניגוד לזכויות המוקנות לעותר על פי חוק מתוקף היותו בעל רשיון טיס מסחרי בהגדר אוירון.
2.
מדוע לא יותר לעותר, שהינו בעל רשיון טיס מסחרי בהגדר אוירון לשמש כטייס מפקד באוירון בטיסות מסחריות, לרבות הפעלה מבצעית של מונית אויר אצל בעלי רשיון להפעלה מסחרית של כלי טיס ו/או אצל בעלי רשיון להפעלה מבצעית של מונית אויר, כעולה מהזכויות שמקנה לו רשיון הטיס המסחרי והגדר האוירון שבידו".
כפי שהוברר במהלך הדיון, המחלוקת בין הצדדים אינה בשל הנחייה שהוציא המשיב הראשון, כפי שניתן להבין מהעתירה, אלא בפרשנות שיש ליתן לתקנה 315(ב) לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב1981- (להלן: תקנות ההפעלה). האיסורים כנגדם מופנית העתירה מצאו ביטויים לא בהנחייה של המשיב הראשון אלא בתקנה זו, על פי הפירוש שנותנים לה המשיבים.
תקנה 315 לתקנות ההפעלה, אשר במוקד דיוננו, קובעת:
"315.
(א)
לא יעסיק מחזיק רמ"א (רשיון להפעלה מבצעית של מונית אויר - ת"א) אדם, ולא יעסוק אדם, כטיס מפקד בהולכת נוסעים של אוירון טורבו-סילוני, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, או אוירון רב מנועי המופעל בטיסות סדירות שבהן מפרסם מחזיק הרמ"א לוח זמנים של טיסות במועדים ובין נקודות קבועים מראש על ידי מחזיק הרמ"א, אלא אם אותו אדם מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס.
(ב)
פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסות כטר"מ, אלא אם אותו אדם -
(1) מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס;
(2) הוא בעל ניסיון של לפחות 500 שעות זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 100 שעות טיסת מרחק שמהן לפחות 25 שעות בוצעו בלילה;
(3) במקרה של אוירון, הוא מחזיק גם בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר אוירון.
(ג)
פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסוק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסה לפי כט"מ, אלא אם אותו אדם -
(1) מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס;
(2) הוא בעל ניסיון של לפחות 1,200 שעות של זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 500 שעות של טיסת מרחק, 100 שעות של טיסת לילה ו75- שעות של זמן טיסת מכשירים ממשית או מדומה, מהן לפחות 50 שעות זמן טיסת מכשירים ממשית;
(3) במקרה של אוירון, הוא מחזיק בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר אוירון;
(4) במקרה של הליקופטר, הוא מחזיק בהגדר מכשירים להליקופטר, או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס שאינם מוגבלים לטיסות כטר"מ".
2. מקובלת עלינו פרשנות המשיבים, על פיה כל אחת מתקנות המשנה של תקנה 315 חלה במצב שונה: תקנה משנה (א) חלה על הטסות אוירון טורבו סילוני או אוירון רב מנועי בתנאים מסויימים; תקנה משנה (ב) חלה על טייס מפקד בטיסות כטר"מ (כללי טיסת ראיה מבוקרת), ותקנה משנה (ג) חלה על טייס מפקד לפי כט"מ, שהינן טיסות בכללי טיסת מכשירים. על פי פרשנות זו המילים "פרט לאמור בתקנת משנה (א)", המופיעות בתחילת תקנות משנה (ב) ו-(ג), מובנן הוא, על פי ההקשר, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א).
יוצא, שעל פי תקנה 315(ב), כדי להטיס כלי טיס בטיסות כטר"מ, נדרש, בין היתר, ניסיון של לפחות 500 שעות זמן טיסה כטייס. לעותר אין שעות טיסה במספר כזה, ועל כן אין הוא רשאי להטיס מטוס בטיסות כטר"מ.
3. בטענותיו מסתמך העותר על תקנה 122(3) לתקנות הרשיונות. על פי האמור בתקנה זו, זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר אוירון - ולעותר רשיון כזה - כוללות "זכות לשמש כטייס מפקד באוירון המופעל בטיסה מסחרית, שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,700 ק"ג...". הנה כי כן, יש לו רשיון להטיס אוירון למטרות מסחריות. לטענתו, אין לפרש את תקנה 315(ב) לתקנות ההפעלה כגורעת מרשיון זה.
גם בעניין זה נראית לנו עמדת המשיבים. על פי עמדתם, רשיון טיס כאמור מקנה את הזכות הבסיסית להטיס אוירון כאמור ברשיון. אך זכות זו מכוח הרשיון כפופה להוראות אשר נכללות בתקנות ההפעלה. תקנות אלה דורשות כשירויות נוספות לטיסות בתנאים מסויימים. בעוד ותכליתן של תקנות הרשיונות הינה להסדיר את עניין רישוי עובדי הטיס, תקנות ההפעלה תכליתן לפרט את דרכי ההפעלה של כלי טיס בתנאים שונים, לרבות דרישות כשירות ספציפיות, הנדרשות בכלי טיס שונים, בסוגי טיסות שונות ובזמנים שונים, בהתאם לעניין. לפיכך, כדי להטיס אוירון בתנאים כאלה או אחרים, צריך טייס גם שיהיה לו רשיון לכך לפי תקנות הרשיונות, וגם שיענה על דרישות ההפעלה אשר מצאו את ביטויין בתקנות ההפעלה.
לגבי טיסות כט"ר (כללי טיסת ראיה), להבדיל מטיסות כטר"מ (כללי טיסת ראיה מבוקרת), אין תקנה 315 כוללת הגבלות, ולטיסות כאלה די ברשיון שבידי העותר לפי סעיף 122(3) לתקנות הרשיונות. דא עקא, שהמצב בישראל כיום הוא שעל פי תקנות ההפעלה כל המרחב האוירי בישראל הוא מרחק מבוקר, ואין אפשרות לבצע בו טיסות כט"ר אלא טיסות כטר"מ בלבד.. אולם עובדה זו, שלא ניתן לבצע בו טיסות כט"ר, אין בה לשנות מהמסקנה שאין העותר ושכמותו יכולים להשתחרר מהתנאים להטסת מטוס על פי תקנות ההפעלה, לרבות התנאים אשר בתקנה 315(ב).
4. בא כוח העותר מצביע על המצב המוזר, על פיו יש לו רשיון טיסה אך אין הוא יכול לעשות בו כל שימוש, אלא אם יעמוד בתנאים או דרישות נוספות. אך ההסבר למצב זה מצוי בתצהיר התשובה מטעם המשיבים. מסתבר, שמקור תקנות הרשיונות ותקנות ההפעלה הוא בתקנות האמריקאיות, מהן הועתקו תקנות 122(3) ו315-(ב) הנ"ל. בארצות הברית ישנן גם טיסות בתנאי כט"ר ובעלי רשיונות כדוגמת רשיון לפי תקנה 122(3) יכולים להטיס מטוס בתנאים אלה. מחוקק המשנה הישראלי לא היה ער לכך בהעתיקו את התקנות הנ"ל כלשונן מהתקנות האמריקאיות. כך נוצר מצב שבישראל, בה אין טיסות כט"ר, רשיון לפי תקנה 122(3), כשהוא לבדו, אינו מעניק רשות להטיס אוירון, אלא אם מתמלאים תנאים נוספים.
5. למען שלמות התמונה נציין, שביום 26.5.97 עשה המשיב הראשון שימוש בסמכותו לפי סעיף 27(1) לחוק הטיס 1927 (שהואצלה לו על ידי שר התחבורה), בהתירו העסקת טייסים מסחריים, אשר הנסיון הכולל שלהם בשעות טיסה הוא 300 שעות ומעלה בטיסות כטר"מ, על אף האמור בתקנה 315(ב)(2) הדורשות נסיון של לפחות 500 טיסות. התנאי לכך הוא, שהטייסים הנ"ל לא יועסקו בביצוע טיסות שייעודן הובלת נוסעים בשכר. יוצא, שאם יצבור העותר עוד 45 שעות טיסה ויעמוד ביתר התנאים המפורטים בתקנה 315(ב), יוכל לעסוק כטייס בטיסות כטר"מ, ובלבד שלא תהיינה טיסות שייעודן הובלת נוסעים בשכר.
6. ולבסוף הערה. שמענו מבא כוח המשיבים שהגורמים המוסמכים שוקלים לתקן את התקנות הנוגעות לכלי טיס ולזכאים להטסתם. אכן, ראינו שהעתקת התקנות האמריקאיות כלשונן יצרו קשיים ואי הבנות, בהתחשב במציאות הישראלית. ראוי, על כן, שתיקון התקנות, כולל התיקונים הנדרשים לצורך הבהרתן, ייעשה ללא עיכובים מיותרים.
7. התוצאה של כל האמור היא, שדין עתירת העותר להדחות. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
השופט י' זמיר:
אני מסכים. ש ו פ ט
השופטת ד' ביניש:
אני מסכימה. ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.
ניתן היום, כט' בסיון התשנ"ח (23.6.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
עכב/
97059680.E06