פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5907/00
בפני: כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט י' אנגלרד
העותר: צ'רלי ג'ון קשו
נגד
המשיבה: מדינת ישראל אגף המכס והבלו
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר: עו"ד מועלם עודה
פסק-דין
העותר הגיש תובענה נגד המדינה בבית משפט השלום בחיפה. התובענה מבוססת על הטענה כי רכבו של העותר חולט בידי שלטונות המכס שלא כדין, וכי חל עליו פטור מתשלום מכס עקב היותו תייר.
במסגרת התובענה, פנה העותר לבית משפט השלום בבקשה למתן צו מניעה זמני לעכב את חילוט הרכב ובבקשה להשיב לו את הרכב עד להכרעה בתובענה לגופה.
בית משפט השלום דחה את הבקשה, בקבעו כי אין בסמכותו להעניק סעד של צו מניעה נגד המשיבה. עקב דחיית הבקשה, פנה העותר לבית משפט זה כדי שיורה למשיבה להחזיר לו את רכבו עד להכרעה בתובענה.
דין העתירה להדחות.
בית משפט זה אינו מתערב בהליכים המתנהלים בפני בית משפט אזרחי, והצורך בהשגת סעד זמני אין בו עילה להתערבות; סעדים זמניים שמבקש תובע להשיג בהליך אזרחי הם עניין הנתון לסמכותו של בית המשפט הדן בתובענה לגופה, והדרך הנכונה לתקוף החלטה שניתנה בהליך האזרחי היא באמצעות בקשת רשות ערעור. למעלה מן הנדרש נוסיף, כי לבית המשפט האזרחי סמכות ליתן כל סעד ביניים שייראה לו נגד המדינה. עוד משכבר הימים הונהג הסעד ההצהרתי הזמני כסעד ביניים נגד המדינה (ע"א 144/79 יוטבין, מהנדסים קבלנים בע"מ נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד לד(2) 344). ומכל מקום, מאז ביטולו של סעיף 5 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (תיקון) התשנ"ט1999-, בוטל גם המחסום הדיוני בפני הענקת צווי מניעה.
אשר על כן, דין העתירה להדחות.
ניתן היום, כ"א באב תש"ס (22.8.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00059070.N01
חכ/