פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5549/95

עמוס עמירה נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותרים ביקשו צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינם לבין המועצות האזוריות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/02/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5549/95 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה קיומם של יחסי עובד-מעסיק — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינם לבין המועצות האזוריות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5549/95 — עמוס עמירה נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותרים ביקשו צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינם לבין המועצות האזוריות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים פנו לבג"ץ בבקשה לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינם לבין המועצות האזוריות 'תמר' ו'מגילות'. העותרים טענו כי יש להכיר בהם כעובדים. בית המשפט העליון בחן את העתירה וקבע כי החלטת בית הדין הארצי התבססה על ניתוח עובדתי פרטני של הראיות, לפיו ההתקשרות נעשתה מול קבוצה ולא מול העותרים כפרטים. מאחר שלא התעוררה שאלה משפטית עקרונית או נורמטיבית המצדיקה התערבות של בג"ץ, העתירה נדחתה.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי ההחלטה של בית הדין לעבודה התבססה על העובדות הספציפיות של המקרה, ולכן אין עילה משפטית לבג"ץ להתערב בה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים ש' לוין, א' מצא, י' טירקל
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מפברואר 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עמוס עמירה
  • בני רחמים

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיומם של יחסי עבודה בין העותרים לבין המועצות האזוריות המשיבות.
טיעוני ההגנה
  • ההתקשרות הייתה עם קבוצה כיחידה אחת ולא עם העותרים כפרטים.
  • לא הוכחו יחסי עבודה אישיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מערכת היחסים בין הצדדים עולה כדי יחסי עובד-מעביד.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר הראיות שהוצג בפני בית הדין האזורי לעבודה.

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 95 / 5549 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל העותרים: 1. עמוס עמירה 2. בני רחמים נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. מועצה אזורית "תמר" 3. מועצה אזורית "מגילות" עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כח בשבט תשנ"ז (5.2.97) בשם העותרים: עו"ד בן עמי בשם המשיב 2: עו"ד רימון אביטל בשם המשיב 3: עו"ד רוגל גלעד פסק-דין אילו קבע בית הדין הארצי לעבודה ככלל שכל התקשרות בין נותן עבודה לקבוצה של אנשים (בין אם התאגדו בשותפות בלתי רשומה ובין אם לאו) אינה כפופה למסגרת של יחסי עבודה, היה מקום ליתן לעותרים צו על תנאי כבקשתם. דא עקא שבמקרה דנן דן בית הדין האזורי לעבודה גם במערכת היחסים המשולשת שבין נותן העבודה לבין העותרים ונתן בה סימנים, המבוססים על חומר הראיות, לאות שההתקשרות היתה עם ה"קבוצה" כיחידה אחת. אמנם הדברים נאמרו בקשר לשאלה אם נתקיימה בין העותרים שותפות בלתי רשומה, אך כוחם יפה גם לשאלה אותה הצגנו לעיל. בעקבות דברים אלה אישר בית הדין הארצי את פסק הדין וקבע שיחסי עבודה בין המשיבים 2 ו- 3 לבין העותרים לא הוכחו. נמצא שפסק דינו של בית הדין הארצי מבוסס על אדנים פרטניים ואין מתעוררת במקרה שלפנינו שאלה נורמטיבית המצדיקה הוצאת צו על תנאי. העתירה נדחית, אך לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום כח בשבט תשנ"ז (5.2.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ופ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95055490.B03