בג"ץ 5437/20 — פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5437/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עדי שדה פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עתירה המכוונת נגד החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 27.7.2020, במסגרתה נדחתה בקשת העותר לרשות ערעור על החלטת הביניים של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו מיום 15.7.2020, שדחה את בקשתו לסגירת תיק המזונות שהתנהל בינו ובין גרושתו בשל חוסר סמכות. 2. כעולה מהחלטת בית הדין הרבני הגדול, העותר והמשיבה 3 נישאו זה לזו כדת משה וישראל ולהם שלושה ילדים. נישואי הזוג נקלעו למשבר, וביום 28.4.2019 הגיש העותר תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב (להלן: בית הדין האזורי). בהמשך, ביום 19.5.2019 תבעה האישה מזונות בבית הדין. העותר הסכים להתדיין בבית הדין לענין המזונות, וביום 13.6.2019, בטרם גירושי הצדדים, פסק בית הדין מזונות זמניים, אותם שילם העותר במשך תקופה של כשנה. רק לאחר החלפת ייצוג שינה העותר טעמו, ובזמן שהייתה תלויה ועומדת בקשה מטעם האם להגדלת המזונות, הגיש בקשה "לסגירת תיק המזונות", בטענה לחוסר סמכות בית הדין. בקשתו נדחתה על ידי בית הדין האזורי, ובקשה לרשות ערעור נדחתה כאמור על ידי בית הדין הגדול. 3. לאחר עיון בעתירה ונספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. בקשת העותר לסגירת תיק המזונות נסמכה על פסק דינו של בית משפט זה בבע"מ 7628/17 פלוני נ' פלונית (‏22.9.2019) (להלן: ענין פלוני), בו כנטען נקבע כי בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון במזונות ילדים אגב תביעת גירושין. ואולם ענין פלוני עסק - שלא כבענייננו - בכריכת מזונות ילדים בתביעת גירושין לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן: החוק), שלא בהסכמת בין הזוג האחר, תוך שהודגש כי אין בכך כדי לשלול סמכות בית הדין לדון במזונות ילדים בהסכמה, מכוח סעיף 9 לחוק - "כל האמור מתייחס לכריכת מזונות הילדים בתביעת גירושין לפי סעיף 3 לחוק, שלא בהסכמה, שאז קיימים ומתעצמים החששות כאמור לפגיעה בזכויות הילדים, באינטרסים של האישה ובמרוץ סמכויות. לעומת זאת, מקום בו הצדדים מסכימים לשיפוטו של בית הדין הרבני, אינה עולה כלל שאלת סמכות הכריכה, שכן במקרה כזה מדובר בסמכות שיפוט של בית הדין לפי סעיף 9 לחוק..." (ענין פלוני, פסקה 20 לפסק דיני. ההדגשות במקור). 4. אוסיף, למעלה מן הצורך, כי החלטת בית הדין האזורי ובית הדין הגדול ניתנו כהחלטות ביניים בהליכים שבין בני הזוג, וכפי שציין בית הדין הגדול בהחלטתו מושא העתירה, הרי שלאחר מתן פסק דין סופי וקבוע לענין המזונות על ידי בית הדין האזורי, שמורה לעותר זכותו להגיש ערעור על פסק הדין ולהעלות כל טענותיו. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דינם של בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהם מוגבלת למקרים חריגים של פגם מהותי כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או במקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (בג"ץ 2699/19 פלונית נ' פלוני (9.3.2020)). הלכה זו נכונה ביתר שאת מקום בו מדובר בעתירה נגד החלטות ביניים של בתי הדין (בג"ץ 3042/18 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי (1.5.2018); בג"ץ 2745/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (30.4.2020)). כאמור, אין העתירה מעלה עילה לסטייה מהלכה זו. 5. העתירה נדחית אפוא. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ו באב התש"ף (‏16.8.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20054370_B02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il