פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5338/00
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
העותר: דן שפריר - משרד עורכי דין
נגד
המשיבות: 1. מדינת ישראל-מינהל מקרקעי ישראל
2. ועדת המכרזים שע"י מינהל מקרקעי ישראל
3. ועדת החריגים שע"י מינהל מקרקעי ישראל
עתירה למתן צו-ביניים וצו על-תנאי
פסק-דין
העותר זכה במכרז לחכירת מגרש לבנייה-עצמית בזכרון-יעקב, אך קיבל הודעה, כי זכותו לממש את זכייתו פקעה, לאחר שלא שילם דמי-היוון במועד שנקבע על-פי תנאי המכרז. כן חולט פיקדון בסך 10,000 ש"ח שהפקיד העותר.
העותר פנה למשיב 1 (להלן: המינהל) בבקשה לבטל החלטה זו, ולאפשר לו לשלם את דמי-ההיוון באיחור. פניית העותר נענתה בשלילה. לפיכך הגיש העותר ערר לוועדת החריגים במינהל. הערר נדחה, בנימוק ש"מועדי התשלום במכרז הם תנאי מהותי בו שלא תיתכן חריגה ממנו."
כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו, בגידרה טען העותר, כי האיחור בתשלום דמי-ההיוון נבע ממחדלו של המינהל, וממילא, עקב נסיבות אישיות מיוחדות שציין היה מקום להתחשב בו, ולאפשר לו לשלם את דמי-ההיוון באיחור.
המשיבים טענו, כי מקומה של עתירה זו הוא בבית-משפט אזרחי.
טענה זו מוצדקת היא.
ככלל, נדונים ענייני מכרזים בבתי-המשפט האזרחיים. ראו בג"צ 3861/95 איגוד האופטומטריסטים נ' משרד הבטחון (לא פורסם). העותר לא הצביע על סוגיה מיוחדת העולה בעתירתו, המצדיקה חריגה מכלל זה.
אשר-על-כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, ו' בתשרי תשס"א (5.10.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00053380.L03