בג"ץ 5304/18 — גבריאל הכרמלי נ. רשם האגודות השיתופיות

פסק-דין בתיק בג"ץ 5304/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5304/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: גבריאל הכרמלי נ ג ד המשיבות: 1. רשם האגודות השיתופיות 2. רימונים - כפר שיתופי בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: 1. בעתירה שלפנינו, "כל שמבקש העותר הוא כי בית המשפט העליון יעשה סדר בבלגאן". וביתר פירוט: כי יורה למשיב 1, רשם האגודות השיתופיות, כדלהלן: ראשית, ליתן הסבר בצירוף תצהיר מדוע אינו מבטל את הבוררויות ת"ב 2678/222/2012 ו- ת"ב 2678/16/2015, לאור קיומה של בוררות קודמת בינו לבין המשיבה 2 (ת"ב 2678/547/04. להלן: "הבוררות המוקדמת"), אשר טרם ניתן פסק דין בערעור שהוגש עליה; שנית, ליתן הסבר מדוע עד היום טרם ניתן פסק דין בערעור על הבוררות המוקדמת; שלישית, ליתן הסבר מדוע אינו מבטל את הבוררות בת"ב 2678/222/2012 מחמת חוסר סמכות. 2. דינה של העתירה דחייה על הסף. מדובר בעתירה חלקית, חסרה ובלתי נהירה. העותר שוטח בעתירתו טענות למכביר, אשר הקשר שלהן לסעדים המבוקשים על ידו אינו ברור די צרכו; זאת, באופן בלתי מאורגן, בלשון המעטה, ותוך התייחסות לבוררויות שונות המתקיימות בינו לבין המשיבה 2, מבלי שהוא מציג באופן ברור וסדור את ההקשר, קרי, את כלל ההליכים שנתקיימו או מתקיימים בינו לבינה, את היחס ביניהם, את התפתחותם הכרונולוגית ואת אשר עלה בגורלם (במילים אחרות, מבלי כל "סדר בבלגאן"). 3. עיון בנספחי העתירה מעלה כי בין העותר למשיבה 2 מתנהלים לאורך השנים מספר רב של הליכים משפטיים, אשר העתירה מאזכרת אך את חלקם. התשתית העובדתית החלקית הנפרסת בעתירה, לצד ניסוחה הלקוי, מעלים חשש כי העתירה "ממחזרת" טענות אשר הועלו ונידונו זה מכבר הן על ידי רשם האגודות השיתופיות, והן על ידי בית משפט זה. כך למשל, מנספחי העתירה עולה כי העותר הגיש לפני כשלוש שנים עתירה אחרת שעניינה סכסוכים שבינו לבין המשיבה 2 (בג"ץ 3501/15 הכרמלי נ' רשם האגודות השיתופיות. להלן: "העתירה הקודמת"), אשר העותר מציין בעקיפין בלבד בגוף העתירה, וזאת מבלי שהוא מבהיר את היחס בינה לבין העתירה החדשה שלפנינו. וכך נאמר בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת ביום 24.8.2015 (השופטים יורם דנציגר, עוזי פוגלמן ו-אורי שוהם): 1. העתירה שלפנַי מופנית כלפי החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות (להלן: עוזרת הרשם) מיום 12.2.2015, בה נדונו היבטים שונים הקשורים להליכי בוררות המתנהלים בין העותר לבין המשיבה 2, האגודה השיתופית "רימונים – כפר שיתופי בע"מ" (להלן: האגודה). 2. העותר הוא חבר באגודה מאז שנת 1989. במרוצת השנים נתגלעו בינו לבין האגודה סכסוכים שונים, ועל רקע זה פנו הצדדים למשיב 1 בבקשה שימנה בורר מכוח סמכותו לפי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות ובהתאם לתקנון האגודה. בהמשך נוהלו מספר הליכי בוררות בין הצדדים, כאשר נכון לעת הזו נותרו עומדים ותלויים מתוכם שלושה הליכים. בהחלטת עוזרת הרשם מיום 12.2.2015 נדונו טענות ובקשות אותן העלו הצדדים ביחס להליכים אלו (כאשר למען הסדר הטוב יצוין שאחד משלושת ההליכים הנ"ל נפתח במסגרת ההחלטה עצמה). בין היתר נקבע, לבקשת האגודה וחרף התנגדות העותר, כי הדיון בהליכים יאוחד ויועבר להכרעתו של בורר יחיד, תוך שצוין כי מהלך זה נדרש לשם הכרעה סדורה ומקיפה בכל המחלוקות גם יחד. כן נקבע, כי לבורר מסורה סמכות לדון בכל הסכסוכים שבין הצדדים, לרבות בתביעה שכנגד אותה הגישה האגודה באחד מההליכים. [...] הכרעות עוזרת הרשם, הן לעניין סמכות הבורר לדון במחלוקות שהועברו להכרעתו והן לעניין סמכותו לדון בתביעה שכנגד, מנומקות ומקובלות עלי. גם בקביעה לאחד את הליכי הבוררות לא מצאתי טעם לפגם, משמדובר בקביעה מתבקשת בנסיבות העניין. [ההדגשה הוספה]. מהאמור לעיל עולה כי מספר מחלוקות שהיו קיימות בין העותר למשיבה 2 רוכזו זה מכבר להליך אחד שמטרתו להכריע בהן באופן מאוחד (להלן: "המחלוקות שרוכזו"). העותר אינו מבהיר האם טענותיו במסגרת העתירה שלפנינו קשורות למחלוקות שרוכזו, או שמא מדובר במחלוקות אחרות. בנסיבות אלה מתעורר כאמור החשש, כי העותר חוזר ופונה אל בית משפט זה בעניינים שכבר נדונו והוכרעו, או שאינם רלוונטיים עוד. 4. יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שבה העותר מגיש לבית משפט זה עתירה שאינה ברורה דייה. בעתירה הקודמת שהגיש העותר, ציין בית משפט זה כי "אופן ניסוח העתירה מקשה עד מאוד לרדת לסוף דעתו של העותר", וכי "התשתית העובדתית מוצגת באופן מסורבל". גם המשיב 1, שתגובתו נתבקשה בעתירה הקודמת, הלין על כך כי "ניסוחה [של העתירה] אינו ברור, עד כדי כך שקשה לזקק ולברור את טענות העותר". עוד קודם לכן, נמחקה עתירה אחרת שהגיש העותר (בג"ץ 5528/11 הכרמלי נ' רשם האגודות השיתופיות (26.7.2011)), מטעמים דומים. בנסיבות אלה, שבהן העותר לא עמד בנטל מינימאלי להצגת תשתית עובדתית ברורה וסדורה, חרף הערות חוזרות ונשנות של בית משפט זה, לא מצאנו לנכון להעביר את העתירה לתגובת המשיבים, ולהטיל עליהם (שוב) את מלאכת בירור וזיקוק טענות העותר, שהוא עצמו לא נדרש לה. 5. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באלול התשע"ח (‏13.8.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18053040_Y02.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il