פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 527/22
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. חנה נוימן
2. ישראל נוימן
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. קרן קיימת לישראל
3. כפר אז"ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
4. שר הבינוי והשיכון
5. רשמת האגודות השיתופיות
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד גלעד שר; עו"ד עידו בלום
בשם המשיבים 1, 4, ו-5:
עו"ד יצחק ברט
בשם המשיבה 3:
עו"ד יהושע שטיין
פסק-דין
המשנה לנשיאה ע' פוגלמן:
עניינה של העתירה שלפנינו, בעיקרם של דברים, בבקשת העותרים כי נוציא צו על תנאי שיורה למשיבות 2-1, רשות מקרקעי ישראל וקרן קיימת לישראל, להימנע מעריכת הסכם או להימנע מלהגיע להסכמות בנוגע לקרקעות בשטחי האגודה השיתופית כפר אז"ר (היא המשיבה 3; להלן גם: האגודה השיתופית). עוד מבקשים העותרים כי יינתן צו הצהרתי שלפיו אין תוקף להסכם בין המשיבות 2-1 לבין המשיבה 3 (ככל שיחתם הסכם כאמור) בנוגע לשטחים נושא העתירה, אלא בכפוף להסכמת העותרים ואישורם. בנוסף הגישו העותרים בקשה לצו ביניים שיאסור, בין היתר, על ביצוע פעולות בשטחי האגודה השיתופית ללא הסכמתם.
כעולה מן העתירה, בתמצית, בשנים האחרונות מתקיימים מגעים בין המשיבות 2-1 לבין האגודה השיתופית להשבת מקרקעין בשטח האגודה השיתופית, שמשמשים כיום לפעילות חקלאית במסגרת תכניות לשינוי ייעוד (להלן: המקרקעין). העותרים טוענים כי הם מחזיקים בזכויות במקרקעין, ומשכך יש לשתפם במגעים שמתקיימים, וכן כי יש להימנע מביצוע פעולות בשטחים האמורים ללא אישורם. עוד כנטען, ועד האגודה השיתופית אינו מוסמך לדון בזכויותיהם של העותרים וזאת בין היתר בשל ניגוד עניינים.
לשלמות התמונה יצוין, כי על רקע המגעים בין המשיבות 2-1 לבין האגודה השיתופית, ביום 4.4.2012 הגישה האחרונה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המשיבות 2-1 בעניין זכויותיה במקרקעין; על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו הצדדים ערעורים הדדיים, שעודם תלויים ועומדים לפני בית משפט זה (ע"א 1409/20 כפר אז"ר – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' קרן קיימת לישראל וע"א 1415/20 קרן קיימת לישראל נ' כפר אז"ר – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ). במסגרת הערעורים הגישו העותרים שלפנינו בקשה להצטרף כצד להליך, וביום 1.12.2020 דחתה כב' הרשמת ד' להב את בקשתם (ערעור על ההחלטה ובקשה לעיון חוזר בה נדחו; בש"א 8941/20 נוימן נ' קרן קיימת לישראל (28.12.2020)). עוד יצוין כי העותרים הגישו שתי תביעות לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שבהן התבקשו סעדים אשר נוגעים, בין היתר, למקרקעין נושא העתירה (ובחלקם חופפים לסעדים שהתבקשו בעתירה שלפנינו): ביום 6.11.2017 הגישו העותרים תביעה נגד המשיבות 3-1 (ת"א (מחוזי ת"א) 10943-11-17 נוימן נ' כפר אז"ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ); וביום 29.11.2020 הגישו העותרים תביעה נגד המשיבות 1 ו-3 (ת"א (מחוזי ת"א) 69632-11-20 נוימן נ' רשות מקרקעי ישראל (להלן גם: התביעות האזרחיות)). תביעות אלו עודן תלויות ועומדות לפני בית המשפט המחוזי.
ביום 20.1.2022 ביקשתי מהמשיבים להגיש תגובה מקדמית, שבמסגרתה יתייחסו גם לשאלת קיומו של סעד חלופי. המשיבים 1, 4 ו-5 (להלן: המדינה) סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת ומחמת קיומו של סעד חלופי. לטענת המדינה, במסגרת התביעות שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (שתוארו כאמור לעיל) ביקשו העותרים סעדים חופפים לאלה שהתבקשו על ידם במסגרת העתירה דנן. בנוסף נטען כי העתירה נוגעת גם לשאלת זכויות הצדדים בשטחים האמורים, אשר טרם הוכרעה בערעורים שתלויים ועומדים לפני בית משפט זה ובתביעות האזרחיות. לבסוף טענה המדינה כי טרם גובשו הסכמות בין המשיבות 2-1 לבין המשיבה 3, וככל שיגובשו כאלו בעתיד יוכלו העותרים למצות את זכויותיהם ביחס אליהן. המשיבה 3 טענה אף היא כי דין העתירה להידחות, והוסיפה כי במרוצת השנים ניהלו העותרים הליכים משפטיים רבים נגדה אשר לא צוינו במסגרת העתירה דנן; כי התשתית העובדתית שהוצגה בעתירה שגויה בעיקרה; וכי העותרים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט לצורך עיכוב ההכרעה במחלוקת העובדתית בעניין הזכויות במקרקעין. המשיבה 2, קרן קיימת לישראל, לא הגישה תגובה לעתירה.
לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה כמו גם בתגובות המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה לא יידרש לעתירה במקרים שבהם עומד לעותר סעד חלופי (בג"ץ 2210/22 שירותי בריאות כללית נ' שרת הכלכלה והתעשייה, פסקה 6 (14.4.2022); בג"ץ 6623/21 רותם אגודה שיתופית חקלאית דימונה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 5 (24.10.2021) (להלן: עניין רותם)). בליבה של העתירה דנן ניצבת מחלוקת בדבר הזכויות בשטחים אשר מיועדים להשבה במסגרת התכניות לשינוי ייעוד ומחלוקת בדבר מערכת היחסים בין העותרים לבין האגודה השיתופית. הערכאה דנן אינה האכסניה המתאימה לבירור מחלוקות אלו. ואכן, כפי שציינה המדינה בתגובתה לעתירה, העותרים הגישו תביעות אזרחיות לצורך בירור מחלוקות אלו, והן מתנהלות לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (זאת לצד ההליכים שמתנהלים לפני בית משפט זה במחלוקת שבין המשיבות 2-1 לבין המשיבה 3). עוד יודגש, כי הסעדים שהתבקשו במסגרת התביעות האזרחיות חופפים בעיקרם לאלה שהתבקשו בעתירה דנן (ראו בעמ' 2-1 לתביעה האזרחית שהגישו העותרים בשנת 2020). משכך, אין מקום להידרש לטענות אלו במסגרת העתירה דנן (עניין רותם, פסקה 5; בג"ץ 7086/20 שובל ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 6 (24.2.2021)). לכך יש להוסיף כי כפי שציינה המדינה, ככל שהאגודה השיתופית והמשיבות 2-1 יגיעו בסופו של יום להסכמות, טענות העותרים שמורות להם.
משאלה הם פני הדברים, דין העתירה להידחות על הסף, ומאליה נדחית הבקשה למתן צו ביניים.
העותרים יישאו בהוצאות המדינה בסך 3,500 ש"ח וכן בהוצאות המשיבה 3 בסך 3,500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ח באייר התשפ"ב (29.5.2022).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
22005270_M04.docx מב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il