פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4970/00

ינקוביץ בן ציון נ. שר הבריאות

העותר ביקש מבית המשפט להורות למדינה להקים ולתקצב מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת בהיקף תקציבי גבוה מזה שהוקצה על ידי הממשלה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/12/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4970/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הוצאה ציבורית והתחייבויות תקציביות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט להורות למדינה להקים ולתקצב מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת בהיקף תקציבי גבוה מזה שהוקצה על ידי הממשלה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4970/00 — ינקוביץ בן ציון נ. שר הבריאות

העותר ביקש מבית המשפט להורות למדינה להקים ולתקצב מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת בהיקף תקציבי גבוה מזה שהוקצה על ידי הממשלה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, נפגע טיפולי הקרנות נגד גזזת בילדותו, עתר לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה להקים מכון לאומי למחקר בנושא הגזזת ולתקצבו בהתאם להערכות מקצועיות קודמות שהיו גבוהות משמעותית מהתקציב שהוקצה בפועל. המדינה השיבה כי היא מכירה בצורך במכון, הקצתה תקציב ראשוני של 550,000 ש"ח ופועלת להקמתו במרכז הרפואי שיבא. בית המשפט העליון קבע כי אין עילה להתערבות שיפוטית בנושאים של מדיניות תקציבית וסדרי עדיפויות לאומיים הנתונים לשיקול דעת הממשלה, ועל כן דחה את העתירה על הסף.

הנימוק המרכזי

בית המשפט אינו מתערב בהחלטות הממשלה לגבי הקצאת תקציבים וסדרי עדיפויות לאומיים, כל עוד ההחלטות התקבלו כדין.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים א' ברק, ט' שטרסברג-כהן, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מדצמבר 2000

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ינקוביץ בן ציון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התקציב שהוקצה על ידי המדינה להקמת המכון אינו מספיק.
  • יש להקים את המכון בהתאם למסמך מקצועי קודם שקבע עלויות גבוהות משמעותית (5 מיליון ש"ח להקמה ו-3 מיליון ש"ח לתפעול שנתי).
טיעוני ההגנה
  • המדינה הכירה בצורך במכון והחליטה על הקמתו במתחם המרכז הרפואי שיבא.
  • הוקצה תקציב של 550,000 ש"ח להקמה במסגרת חוק התקציב לשנת 2001.
  • המשרדים פועלים להתקנת תקנות וקביעת כללים לניהול המכון.
מחלוקות עובדתיות
  • גובה התקציב הנדרש להקמה ותפעול יעיל של המכון הלאומי למחקר הגזזת.

תגיות נושא

  • גזזת
  • תקציב
  • עתירה לבג"ץ
  • סמכות הממשלה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4970/00 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כב' השופט א' א' לוי העותר: ינקוביץ בן ציון נגד המשיבים: 1. שר הבריאות 2. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין העותר, הוא - לדבריו - אחד הנפגעים שנפגע בילדותו מהטיפול בהקרנות כנגד מחלת הגזזת. הוא עותר להקמת מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת (להלן: המכון), על ידי מדינת ישראל ולקביעת תקנות וכללים בכל הנוגע לניהולו של המכון ולדרכי פעולתו. שר הבריאות ושר האוצר הגיבו לעתירה והודיעו כי הושג סיכום בין משרד הבריאות ומשרד האוצר בדבר העמדת תקציב בסך 550,000 ש"ח להקמת המכון שייכלל בחוק התקציב לשנת 2001 כתקציב הקמה. הכוונה היא להקים את המכון בשנת 2001 במתחם המרכז הרפואי על שם שיבא. המרכז יקבל סיוע אדמניסטרטיבי, בין היתר, כוח האדם באמצעות מהמרכז הארצי לנושא הגזזת. כמו כן, נערך משרד הבריאות להתקין תקנות ולקבוע כללים לניהולו ולדרכי פעולתו והם יותקנו בימים אלה. לא נחה דעתו של העותר מן התגובה, באשר לדעתו התקציב איננו מספיק. העותר מעלה הצעות שונות בקשר לתפעול וניהול המכון. הוא מצרף לתגובתו מסמך שגובש, לטענתו, לפני שנים מטעם משרד הבריאות על ידי פרופ' ברוך מודן וד"ר שוקי שמר הנושא כותרת "מכון למעקב אחרי חולי גזזת ומוקרנים אחרים". לפי אותו מסמך, תקציב ההקמה של מכון המחקר בלבד עולה על 5,000,000 ש"ח והתקציב השנתי לתפעולו מתקרב ל3,000,000- ש"ח לשנה. לפיכך, מבקש העותר את התערבותו של בית משפט זה, כאמור. גם אם יש ממש בטענותיו של העותר - ואינני מחווה דעה בשאלה זו - נראה כי אין בית משפט זה יכול להיענות לעתירה באשר אין זו מגלה עילה להתערבותו של בית המשפט. הקמת המכון ותיקצובו הם נושא שבתחום פעילותה של המדינה על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. החלטותיה בנושא זה מתקבלות במסגרת מדיניות הנקבעת על ידה ובהתאם לסדר עדיפויות לאומי. המשיבים מכירים בצורך במכון והחליטו על הקמתו ועל תיקצובו. הפער הנזכר בין חוות הדעת עליה סומך העותר ידיו לבין תקציב ההקמה הראשוני הוא גדול וראוי שהמשיבים יתנו דעתם על כך, ויתנו, ככל האפשר, הזדמנות לעותר - אם יבקש זאת - להביא בפני הרשויות המטפלות בעניין, חומר רלבנטי, אם מצוי בידו כזה. העתירה נדחית על הסף מחוסר עילה. ניתנה היום, כ"א בכסלו תשס"א (18.12.00). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה אינו סופי, והוא כפוף לשינויי עריכה. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00049700.J04