פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4822/96

זוטייבה הלנה נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לרשום את ילדיה כאזרחים ישראלים מכוח נישואיה לאזרח ישראלי, בעוד המדינה טענה כי מדובר בנישואי פיקציה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 14/12/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4822/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אזרחות ישראלית ושלילתה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לרשום את ילדיה כאזרחים ישראלים מכוח נישואיה לאזרח ישראלי, בעוד המדינה טענה כי מדובר בנישואי פיקציה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4822/96 — זוטייבה הלנה נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לרשום את ילדיה כאזרחים ישראלים מכוח נישואיה לאזרח ישראלי, בעוד המדינה טענה כי מדובר בנישואי פיקציה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית זרה, קיבלה אזרחות ישראלית לאחר שנישאה לאזרח ישראלי. היא ביקשה לרשום את ילדיה הקטינים כאזרחים, אך משרד הפנים חשד כי מדובר בנישואי פיקציה ודרש מידע נוסף, שלא סופק. במהלך הדיון התברר כי העותרת כלל אינה שוהה בישראל. בית המשפט דחה את העתירה, תוך שהוא מורה למשרד הפנים לפתוח בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת, תוך מתן זכות שימוע מלאה והתחייבות שלא לנקוט הליכים נגדה בטרם יחל ההליך המנהלי המסודר.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים מ' חשין, ד' ביניש, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מדצמבר 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זוטייבה הלנה
  • זוטייבה ייבגני (קטין)
  • זוטייבה אלכס (קטין)

נתבעים

  • שר הפנים
  • בתיה כרמון, ממונה אשרות וזרים, משרד הפנים
  • ויולט יעקב מנהלת מחוז הלשכה המחוזית למנהל האוכלוסיה
  • פקיד הרישום עפ"י חוק מרשם אוכלוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיים חשד סביר כי נישואי העותרת לאזרח ישראלי הם נישואי פיקציה.
  • העותרת לא שיתפה פעולה עם משרד הפנים בבירור פרטי הילדים.
  • העותרת אינה שוהה בארץ, דבר המעורר תמיהה לגבי כוונותיה.
טיעוני ההגנה
  • העותרת נסעה לחוץ לארץ מחשש לגירוש ללא שימוע ראוי.
מחלוקות עובדתיות
  • אמיתות הנישואין בין העותרת לבין ד"ר בוריס אגמי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תצהירי המשיבים

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4822/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותרים: 1. זוטייבה הלנה 2. זוטייבה ייבגני (קטין) 3. זוטייבה אלכס (קטין) נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. בתיה כרמון, ממונה אשרות וזרים, משרד הפנים 3. ויולט יעקב מנהלת מחוז הלשכה המחוזית למנהל האוכלוסיה 4. פקיד הרישום עפ"י חוק מרשם אוכלוסין התנגדות למתו צו על תנאי תאריך הישיבה: י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) בשם העותרים: עו"ד שפירא ליאור, עו"ד קנובל ערן בשם המשיבים: עו"ד בריקסמן דנה פסק-דין השופט מ' חשין: העותרת, שאינה יהודיה, הגיעה לישראל מרוסיה ונישאה לד"ר בוריס אגמי, אזרח ישראל. מכוח נישואיה אלה זכתה העותרת לקבל תעודת עולה ולאחר-מכן תעודת זהות ישראלית. העותרת הוסיפה וביקשה לרשום את ילדיה הקטינים מנישואיה הקודמים - העותרים מס' 2 ומס' 3 - בתעודת הזהות שלה, ולהעניק אף להם אזרחות של ישראל. לבדיקת זכותם של הילדים נתבקשה העותרת ונתבקש בא-כוחה, מספר פעמים, למסור מידע אודות הילדים, ואגב הליך זה - אשר העותרת לא שיתפה בו פעולה - החלו עולים ספיקות באשר לאמיתות נישואיה לד"ר אגמי. קראנו את תצהירי המשיבים ושמענו את טיעוניו של בא-כוח העותרת, ואחרי כל אלה הגענו לכלל מסקנה כי אכן יש יסוד לחשדות שעלו בלב אנשי משרד הפנים כי נישואיה של העותרת לד"ר אגמי לא היו נישואי-אמת. בשים-לב לדברים שנאמר להלן, אין צורך שנוסיף ונפרט. תוך כדי ההליך שהיה לפנינו ביקשנו לברר מספר פרטים באשר לעותרת, אך בא-כוחה לא ידע להשיב לנו על שאלותינו. משביקשנו ממנו כי יברר את הדברים עם מרשתו, הסתבר כי העותרת אינה נמצאת כלל בארץ אלא ברוסיה, ארץ מולדתה. משהוספנו ושאלנו את בא-כוחה של העותרת כיצד זה שהעותרת נמצאת ברוסיה ואינה נוכחת בבית-המשפט בדיון החשוב בעניינה, השיב לנו עורך-דין שפירא כי העותרת נסעה לחוץ-לארץ מחשש שמא תגורש מן הארץ בלא שתינתן לה זכות שימוע ראויה. טענה זו לא הבנו פישרה, והרי אם מבקשת העותרת להמשיך ולהתגורר בארץ, חייבת היא ממילא להיות בארץ. אם כך פני הדברים, כיצד זה שמתגוררת היא ברוסיה ולא בארץ? שאלה היא ותהי לשאלה. בין כך ובין אחרת, אי-נוכחותה של העותרת בארץ - ובהליכים שבעתירתה - מעוררים תמיהה קשה. בתצהיר התשובה שהוגש מטעם המדינה הודע לנו, כי בדעת משרד הפנים להתחיל בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת על יסוד החשד כי נישואיה לד"ר אגמי היו נישואי-פיקציה. שאלנו את באת-כוח המדינה מדוע זה לא פתח משרד הפנים בהליכי-שלילה עד-כה, ותשובתה היתה כי ביקשו שלא לפתוח באותם הליכים תוך כדי הליכי הבג"ץ. ואולם לאחר סיום הליכי הבג"ץ יתחילו מיד בהליכי שלילת אזרחותה של העותרת. בנסיבות אלו איננו רואים טעם בהמשך שמיעתה של העתירה, ואנו מחליטים לדחותה. הנחתנו היא זו, כי רשויות משרד הפנים יתחילו לאלתר - ולא יאוחר משבועיים מהיום - בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת על-פי הנוהל המקובל. באומרנו "נוהל מקובל" כוונתנו היא, כי תינתן לעותרת זכות מלאה לשימוע - לרבות הבאת ראיות מטעמה - וכי אם יוחלט לשלול את אזרחותה, לא יינקטו נגדה כל הליכים שהם אלא לאחר שיעברו למיצער שבועיים ימים מיום שיוחלט על שלילת האזרחות. למותר לומר, כי אם תחזור העותרת ארצה, לא יינקטו נגדה כל הליכים שהם זולתי ההליכים לשלילת אזרחותה כאמור. אשר לילדי העותרת: זכותם של אלה תלויה בזכותה של העותרת, וממילא אין צורך שנכריע בה לעת הזו. ממילא שוהים בניה של העותרת בחוץ-לארץ - כמוהם כעותרת - ועל-כן אין הם נפגעים בכל דרך שהיא. אנו מחליטים לדחות את העתירה. לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048220.G03