פסק הדין המלא
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
בג"ץ 443/01
בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
העותרת: אנט פורטל
נ ג ד
המשיבים: 1. מנהל אגף הגביה בעיריית תל-אביב-יפו
2. מועצת עיריית תל-אביב-יפו
3. עיריית תל-אביב-יפו
4. היועץ המשפטי לממשלה
5. שר הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרת: עו"ד קלריס חרבון
בשם המשיבים 3-1: עו"ד גבריאלה פריאל
בשם המשיבים 4 ו5-: עו"ד חני אופק
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
העותרת, אשה כבת 60 המתגוררת בשכונת יפו ג' ביפו, טענה בעתירתה, כי מדיניות המשיבים 3-1 (להלן: העירייה) של ניתוק אספקת המים לבתיהם של חייבים שלא שילמו את חשבון המים שלהם, אינה חוקית. לטענת העותרת, שחובה לעירייה בגין מים הגיע לסכום של כ7,000- ש"ח ואספקת המים לביתה נותקה בעבר פעמיים, העירייה רשאית לגבות חובות בגין מים אך בדרך של תפיסה ומכירה של מיטלטלין של החייב, או בדרך של פתיחה בהליכי הוצאה לפועל נגדו; וכי חוק העזר העירוני שמכוחו מנתקת העירייה את אספקת המים לבתי חייבים, בטל בהיותו חורג מסמכות. העותרת הצביעה על סעיף 3 לחוק המים, תשי"ט1959- הקובע, כי "כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם", והסבירה:
אין לקבל מצב שבו נשללת מאנשים עניים וחסרי אמצעים אספקת מים בגלל חסרון כיס והיעדר יכולת לשלם עבור המים. מים הם מצרך בסיסי [ו]קיומי. מים נדרשים לרחצה, שימוש בשירותים, שתייה, בישול. ללא מים לא ניתן לנהל אורח חיים בכבוד מינימלי, וזאת מעבר לקושי הפיזי הישיר הכרוך בכך.
בתאריך 1.5.01 הודיעו הצדדים, כי העירייה מחקה את חובה של העותרת בגין מים, וכי על-כן העותרת מבקשת כי תימחק עתירתה. העותרת הוסיפה וביקשה, כי בית-המשפט יפסוק לטובתה הוצאות. העירייה התנגדה לבקשה אחרונה זו.
לבקשת העותרת, אנו מוחקים את העתירה. עם זאת, לנוכח העובדה שההסדר בין הצדדים הושג לאחר שהוגשה העתירה, הגענו לכלל דעה, כי ראוי לחייב את העירייה לשאת בהוצאות העותרת בסך 3,000 ש"ח.
ניתן היום, א' בסיוון תשס"א (23.5.01).
המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444