פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3841/00
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט י' אנגלרד
העותר: סיגל ברונו, ד"ר
נגד
המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה
2. משרד הבריאות - מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: י"ז באדר התשס"א (12.03.01)
בשם העותר: עו"ד ממן לימור
בשם המשיב 2: עו"ד דלית גילה
פסק-דין
לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים בכתב, בנספחים שצורפו לעתירה ושמיעת טיעון בעל-פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
בית הדין האזורי ציין, כי העותר "עבד קשה להצלת חיי אדם...", אלא שמומחיותו המקצועית ועבודתו הקשה של העותר - שאינן שנויות במחלוקת - אינן עומדות לדיון בפנינו. השאלה שבפנינו היא, האם קיימת עילת התערבות של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה.
כבר נאמר לא אחת, כי בית משפט זה אינו יושב כבית משפט לערעורים על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה וכי לאור העובדה שהמחוקק ייחד לבתי הדין לעבודה תחום משפטי מוגדר ומופרד, הביקורת השיפוטית על פסקי הדין היוצאים תחת ידיו, מצומצמת ביותר (בג"ץ 30/85 נודלמן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד לט(2) 718, 720-719). התערבות כזו תבוא רק אם נתגלתה בפסק הדין טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב התערבותו של בית משפט זה, בו. תנאים אלה הינם תנאים מצטברים, לאמור, על הטעות להיות משפטית מהותית ובנוסף לכך נדרש שהצדק מחייב תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מ(1) 673, 693 מול האות ג'). ודוק: הצדק שמדובר בו אינו הצדק האישי לפי תחושתו של העותר, אלא הצדק במשפט. במקרה שלפנינו, אין פסק הדין של בית הדין הארצי לוקה בטעות משפטית כלשהי, קל וחומר שאיננו לוקה בטעות מהותית ואין הצדק מחייב התערבות בו. במה דברים אמורים?
הטענות הנטענות על-ידי העותר הן ערעוריות במהותן, בחלקן עובדתיות ובחלקן משפטיות. באלה כבאלה, אין מקום להתערבותנו. קביעותיו של בית הדין בדבר אי יישום דיני עשיית עושר ולא במשפט, נקבעה לגבי המקרה המסוים, על סמך התשתית העובדתית המיוחדת לו. במקרה זה קיים הסדר בהסכם הקיבוצי המסדיר את סדרי העבודה והתשלום בגינה. ההסדר חל על כל מי שההסכם הקיבוצי חל עליו והעותר בכלל זה. ההלכה שיצאה מלפני בית הדין הארצי איננה עומדת בסתירה להלכות שיצאו מלפני בית משפט זה. אין מקום להחיל את דיני עשיית עושר ולא במשפט במקרה בו קיים הסדר הסכמי תקף, החל על הצדדים והצד הנתבע פועל על-פיו ובהתאם לו ולא תוך הפרתו ובניגוד לו.
העתירה נדחית.
ב"כ המשיבים השאירה את נושא ההוצאות לשיקול דעתנו. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז באדר תשס"א (12.3.01).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00038410.J04