פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3484/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט א' שטיין
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
משרד הבריאות
עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד רועי-אביחי שויקה, עו"ד יעל קולודני
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטתו של המשיב, משרד הבריאות, להקפיא את שירותי "סל השיקום" שניתנו לעותר מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 (להלן: חוק השיקום בקהילה), עד לדיון בעניינו של העותר בוועדת סל שיקום אזורית הפועלת לפי החוק (להלן: ועדת השיקום).
2. העותר, יליד שנת 1981, מתמודד מאז ילדותו עם מצב בריאותי מורכב, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. הוא מוכר על-ידי הביטוח הלאומי כנכה בעל 150% נכות, ומתגורר עם עובדת סיעוד צמודה המסייעת לו. בשנת 2016 העותר הגיש בקשה לקבלת סל שיקום לפי חוק השיקום בקהילה, ומאז הוא מקבל שירותי שיקום שונים. בפרט, מאז חודש ינואר 2021 החל העותר לקבל שירות שיקומי שכולל ליווי פרטני של עובדת סוציאלית המתמחה בפיתוח של תחומי עניין, במטרה לסייע לעותר להשתלב בחוגים בקהילה שאינם חלק מסל השיקום. במסגרת זאת, השתלב העותר בקבוצת תאטרון בקהילה.
3. כפי שעולה מהעתירה, ביום 9.5.2021 הגישו העובדת הסוציאלית שליוותה את העותר והממונה עליה (אף היא עובדת סוציאלית) בקשה לבית משפט השלום בכפר סבא למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד העותר. זאת, לטענתן, על רקע איומים והטרדות דרך הטלפון ובהודעות טקסט, ובעקבות פרסומים פוגעניים שהוא ביצע לטענתן ברשתות חברתיות. בית משפט השלום נעתר לבקשה והוציא צו כאמור כנגד העותר.
4. בהמשך לכך, הודע לעותר טלפונית כי יתקיים בעניינו דיון דחוף בוועדת השיקום, וכי עד אז יוקפאו השירותים הניתנים לו במסגרת סל השיקום. זוהי ההחלטה הנתקפת בעתירה דנן.
5. העותר, שאינו מיוצג, מגולל באריכות את נסיבות חייו ובפרט את הרקע שהוביל למצב הנוכחי. העותר טוען כי ההודעות ששלח לעובדות הסוציאליות, כמו גם הפרסומים שביצע ברשתות החברתיות, לא כוונו לפגיעה או הטרדה אלא הביעו את התסכול שחש עקב אירועים שונים במסגרת הטיפול. לדברי העותר, פניותיו לא כללו מעולם איומים או אלימות מילולית, אלא אך הביעו רגשות עזים. בהקשר זה הוא מציין את העובדה כי הוא מתמודד מזה שנים עם "פערי תקשורת" בינו לבין הבריות, הנובעים מהלקויות שמהן הוא סובל – עניין שאליו הוא מודע ואף מטפל בו באינטנסיביות. על רקע כל האמור, טוען העותר כי לא היה מקום לשלול ממנו את האפשרות להוסיף ולהיעזר בשירותי סל השיקום, ובפרט בקבוצת התאטרון, שעליהם הוא נסמך.
6. בתגובה המקדמית מטעם המשיב שהוגשה ביום 2.6.2021 נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים, מחמת סעד חלופי העומד לעותר, וכן בהיעדר עילה להתערבות. המשיב מציין כי העותר לא פנה אליו בטרם הגיש את העתירה דנן. כמו כן מוסיף המשיב בתגובה כי חוק השיקום בקהילה מפרט הליך השגה מסודר על החלטותיה של ועדת השיקום, על דרך של הגשת ערר לוועדת ערר מחוזית. נוסף על כך, מודגש כי בית הדין האזורי לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לדון בתובענות שעילתן חוק שיקום בקהילה.
7. המשיב מציין כי הוא ער לנסיבות חייו המורכבות של העותר ואינו מקל ראש במצבו, וכן מטעים כי ההחלטה שעליה נסבה העתירה היא החלטה זמנית, עד להתכנסותה של ועדת השיקום שתדון בעניינו של העותר מחדש לאור הנסיבות. המשיב מציין כי העותר הוזמן לוועדת השיקום שהתכנסה ביום 25.5.2021 אך הוא בחר שלא להגיע אליה. בנסיבות אלה, כך נטען, לא ניתן היה לקבוע לעותר תכנית סל שיקום חדשה, והוחלט להותיר את הקפאת השירותים על כנה. עוד צוין, כי העותר הוזמן לוועדת סל שיקום נוספת שנועדה לבחון מחדש את עניינו.
8. לאחר ששקלנו את הדברים, מבלי לגרוע מכך שהעתירה משקפת מצוקה כנה של העותר כמו גם ממחויבותן של הרשויות לנסות לסייע לו, אנו סבורים שדין העתירה להידחות על הסף. העתירה חשפה בפנינו את עולמו הפנימי המורכב של העותר, המתמודד עם קשיים רבים, ודומה כי השירותים שבהם הסתייע בשנים האחרונות היו משמעותיים ביותר מבחינתו. עם זאת, כפי שהסביר המשיב, פניה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינה הדרך הנכונה למצות את טענותיו בעניין. זאת, הן בהתחשב בכך שלא בוצע בנסיבות העניין מיצוי הליכים מול גורמי המשיב, והן – מכל מקום – בהתחשב בכך שחוק שיקום בקהילה קובע הסדרים קונקרטיים להשגה על החלטות פרטניות שהתקבלו על-ידי ועדת השיקום. ניתן להבין מהכתובים כי העותר נסער מההחלטה שהתקבלה בעניינו, ולכן אף אנו מבקשים להדגיש כי זוהי החלטה זמנית, וכי טוב יעשה אם יגיע לוועדת השיקום שתתקיים בעניינו על מנת שיוכל להציג את צרכיו וטענותיו. בהמשך לכך תתקבל בעניינו החלטה סופית, שעליה יוכל להשיג בהתאם להליכים הקבועים בחוק. נוסיף, כי בנסיבות העניין ראוי שהעותר יוזמן פעם נוספת לישיבה של ועדת שיקום מבלי שתעמוד לו לרועץ אי-התייצבותו אליה בעבר.
9. בטרם חתימה על פסק הדין הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים ובה ציין כי ביום 2.6.2021 קיבל הודעה על כך שכלל שירותי סל השיקום שניתנו לו מופסקים. הוא שב והדגיש את חשיבותם של השירותים לרווחתו הנפשית, וביקש כי יינתן צו המורה על החזרתם לאלתר, גם אם בסופו של דבר יופנה עניינו לערכאה אחרת. בהתחשב בתוצאה שאליה הגענו ובנסיבות העניין, אין בידינו להיעתר לבקשה זו. כאמור לעיל, אנו ממליצים לעותר להתייצב לוועדת השיקום שאליה יזומן, וחזקה על המשיב כי יסייע לעותר ככל הניתן בהתחשב במכלול הנסיבות, וזאת מבלי שאנו נוקטים כל עמדה לגוף הדברים.
10. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. במכלול הנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג בסיון התשפ"א (3.6.2021).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
21034840_A02.docx עכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il