פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3259/99

ברוך ליליאן נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה למתן צו מניעה האוסר על דיספוזיציה בדירת המגורים של בני הזוג עד לסיום הליכי הגירושין ביניהם.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 03/06/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3259/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביקורת שיפוטית על בתי דין דתיים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה למתן צו מניעה האוסר על דיספוזיציה בדירת המגורים של בני הזוג עד לסיום הליכי הגירושין ביניהם.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3259/99 — ברוך ליליאן נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה למתן צו מניעה האוסר על דיספוזיציה בדירת המגורים של בני הזוג עד לסיום הליכי הגירושין ביניהם.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת והמשיב 2 מצויים בהליכי גירושין בבית הדין הרבני. העותרת ביקשה להטיל עיקול זמני על דירת המגורים הרשומה על שם הבעל. לאחר שבית הדין האזורי דחה את בקשתה לחידוש העיקול, הגישה העותרת ערעור ובקשה לסעד זמני לבית הדין הרבני הגדול. חמישה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה לבית הדין הגדול, ובטרם ניתנה החלטה כלשהי, פנתה העותרת לבג"ץ בבקשה למתן צו מניעה זמני. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי היא מוקדמת מדי וכי העותרת לא מיצתה את ההליכים העומדים לרשותה בבית הדין הרבני הגדול.

הנימוק המרכזי

בית המשפט דחה את העתירה מכיוון שהיא הוגשה מוקדם מדי, ימים ספורים לאחר שהוגשה בקשה דומה לבית הדין הרבני הגדול ומבלי להמתין להחלטתו או לנסות לזרז אותה, דבר המהווה אי-מיצוי הליכים.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים ש' לוין, ד' דורנר, מ' אילן
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מיוני 1999

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ברוך ליליאן
  • גולן דניאל
  • ברוך בן-אלי

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להטיל צו מניעה זמני שימנע מהבעל לבצע דיספוזיציה בדירת המגורים הרשומה על שמו כדי להבטיח את זכויות האישה.
טיעוני ההגנה
  • העתירה מוקדמת מדי שכן הוגשה חמישה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה לסעד זמני בבית הדין הרבני הגדול ובטרם ניתנה החלטה.
  • העותרת לא מיצתה את ההליכים החלופיים העומדים לרשותה בבית הדין הרבני הגדול.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת לא צירפה מלכתחילה את הבעל כמשיב לעתירה, וצירופו נעשה על ידי בית המשפט.
  • העתירה הוגשה חמישה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה לסעד זמני בבית הדין הרבני הגדול.

תגיות נושא

סכום הוצאות משפט

3000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול צו הביניים שניתן במסגרת העתירה.

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3259/99 בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט מ' אילן העותרים: 1. ברוך ליליאן 2. גולן דניאל 3. ברוך בן-אלי נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. ברוך מיכאל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד שלומית דויטשר בשם המשיב 2: עו"ד אהרן טירר פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותרת 1 (להלן: האישה) והמשיב 2 (להלן: הבעל) נשואים זה לזו. הם מתדיינים ביניהם בבית-הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה (להלן: בית-הדין) בנושאים שונים, לרבות תביעת גירושין שהגיש הבעל, שנכרכו בה עניינים נוספים הקשורים בסיום חיי-הנישואין של בני-הזוג. האישה הגישה לבית-הדין בקשה להטלת עיקול זמני על זכויותיו של הבעל בדירת המגורים של בני-הזוג, הרשומה על-שמו של הבעל ולטענתו נרכשה על-ידיו עובר לנישואין (להלן: הדירה). בתחילה לא נעתר בית-הדין לבקשה, אך לאחר בקשה חוזרת ניתן צו עיקול זמני שתוקפו הוגבל לחודש ימים בלבד. בהמשך נתן בית-הדין פסק-דין בעניין המזונות ודחה את הדיון בענייני הרכוש של בני-הזוג למועד מאוחר יותר. בקשה נוספת של האישה לחידוש העיקול הזמני, שפקע בינתיים, נדחתה על-ידי בית-הדין. האישה הגישה לבית-הדין הרבני הגדול (להלן: בית-הדין הגדול) ערעור על פסק-דינו של בית-הדין בשאלת המזונות, ועימו בקשה להארכת מועד להגשת הערעור בשל איחור בהגשתו. בית-הדין הגדול העביר את הבקשה להארכת מועד לתגובת הבעל. עוד בטרם הוגשה תגובת הבעל פנתה האישה לבית-הדין הגדול בבקשה למתן צו עיקול זמני על זכויות הבעל בדירה, ולחלופין למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על הבעל לבצע דיספוזיציה בזכויותיו בדירה. כחלוף חמישה ימים ממועד הגשת בקשה זו הוגשה העתירה שבפנינו, שבגדרה התבקש בית-משפט זה להוציא צו האוסר על כל דיספוזיציה בזכויות הבעל בדירה עד לסיום ההליכים בין בני-הזוג. עוד יצוין כי לאחר הגשת עתירה זו - שאליה לא צירפה מלכתחילה האישה את הבעל כמשיב, וצירופו נעשה בידי בית-המשפט - התקבלה בבית-הדין הגדול תגובת הבעל לבקשת האישה להארכת המועד להגשת ערעורה על פסק-הדין בשאלת המזונות. בעקבות תגובה זו של הבעל דחה בית-הדין הגדול את הבקשה בשל חוסר תום-לבה של האישה, ולא התיר את הגשת הערעור. דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, עתירה זו הוגשה חמישה ימים בלבד לאחר שהוגשה לבית-הדין הגדול בקשת האישה למתן סעד זמני, ועוד בטרם ניתנה על-ידיו החלטה כלשהי בעניין זה. האישה אף לא הצביעה על כל ניסיון מצידה לפנות לבית-הדין הגדול לשם בירור מצב הדברים ובמטרה להחיש את מתן ההחלטה בבקשתה. בנסיבות אלה יש לדחות את העתירה בהיותה מוקדמת מדי ובשל הגשתה לפני שהאישה מיצתה את כל ההליכים העומדים לרשותה, לרבות פניה נוספת לבית-הדין הגדול. העתירה נדחית. מאליו בטל גם צו הביניים שניתן במסגרתה. האישה תישא בהוצאות הבעל בעתירה זו בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, יח בסיון תשנ"ט (2.6.99). המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT