פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3253/99

טדלץ' אווקה נ. שר הפנים

עתירה נגד החלטת שר הפנים לבטל את אשרות העולה והאזרחות של העותרות בשל קבלתן על יסוד מידע כוזב.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/01/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3253/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אזרחות ישראלית ושלילתה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת שר הפנים לבטל את אשרות העולה והאזרחות של העותרות בשל קבלתן על יסוד מידע כוזב.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3253/99 — טדלץ' אווקה נ. שר הפנים

עתירה נגד החלטת שר הפנים לבטל את אשרות העולה והאזרחות של העותרות בשל קבלתן על יסוד מידע כוזב.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרות עלו לישראל בשנת 1991 והוצגו כבנותיו של אדם יהודי, ועל בסיס זה קיבלו אזרחות. לימים התברר כי הן אינן בנותיו, אלא בנותיהם של זוג אתיופי נוצרי שנותר באתיופיה. שר הפנים החליט לבטל את אזרחותן ואת אשרות העולה שלהן בשל מסירת פרטים כוזבים. העותרות עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה וטענו כי אומצו על ידי אותו אדם, אך לא הציגו כל ראיה לכך. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי שר הפנים פעל במסגרת סמכותו לפי חוק הכניסה לישראל וחוק האזרחות, וכי לא נפל פגם בשיקול דעתו. עם זאת, ציין בית המשפט כי העותרות רשאיות לפנות לרשויות בבקשה להסדיר את מעמדן בסטטוס אחר.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים מ' חשין, י' זמיר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים אשרות ורישיונות ישיבה
ארכיון חודשי פסקי דין מינואר 2000

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • טדלץ' אווקה
  • טיגיסט אווקה
  • בהיילואה אווקה

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרות קיבלו אזרחות ואשרת עולה על יסוד מידע כוזב לפיו הן בנותיו של יהודי.
  • העותרות הן בנותיהם של זוג אתיופי נוצרי שאינו מתגורר בישראל.
  • טענת האימוץ שהועלתה בדיעבד אינה נתמכת בראיות או במסמכים פורמליים.
טיעוני ההגנה
  • העותרות טענו כי מר אווקה ז"ל אימץ אותן כבנותיו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרות הן בנותיו של מר אווקה ז"ל או שמא הציגו מצג שווא.
  • האם התקיים הליך אימוץ פורמלי המקנה זכאות לאזרחות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ממצאי רשויות משרד הפנים בדבר היותן של העותרות בנותיהם של זוג אתיופי נוצרי.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת העותרות בדבר אימוץ על ידי מר אווקה ז"ל (בהעדר מסמכים או ראיות).

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • אזרחות
  • חוק הכניסה לישראל
  • מרמה
  • ביטול אזרחות

סכום הוצאות משפט

0

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • סעיף 11(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952
  • סעיף 11(ג) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3253/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרות: 1. טדלץ' אווקה 2. טיגיסט אווקה 3. בהיילואה אווקה נגד המשיב: שר הפנים תאריך הישיבה: י"ג בשבט התש"ס (20.1.2000) בשם העותרות: עו"ד נדב הבר בשם המשיב: עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין השופט מ' חשין: שר הפנים החליט לבטל את אשרות העולה והאזרחות שקיבלו העותרות - על-יסוד ידיעות כוזבות, לדבריו - ובעקבות כך הודע להן כי עליהן לצאת את ישראל שאם לא-כן יינקטו צעדים נגדן עד גירושן מן הארץ. העתירה שלפנינו מכוונת עצמה כנגד החלטה זו. העותרות הגיעו ארצה בשנת 1991, ביחד עם מר אווקה ז"ל, ולאחר שהוצגו כבנותיו של מר אווקה - אשר היה יהודי - זכו לקבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית. באותה עת היתה העותרת מס' 1 כבת 18, העותרת מס' 2 כבת 16 והעותרת מס' 3 כבת 15. לימים הסתבר כי המידע שנמסר לרשויות ולפיהן היו העותרות בנותיו של מר אווקה, לא היתה בו אמת. העותרות הינן בנותיהן של זוג אתיופי נוצרי אשר אף לא בא ארצה ואשר שהה אותה עת ושוהה אף היום באתיופיה. לשון אחר, העותרות זכו לקבל אשרת עולה ואזרחות על-יסוד מידע כוזב. משהסתבר לעותרות כי זכו באשרת עולה ואזרחות על-יסוד מידע כוזב, שינו את טעמן וטענו זו הפעם כי מר אווקה ז"ל אימץ אותן כבנותיו ועל-כן אף הוצגו כבנותיו של יהודי. אלא שלאישושו של טיעון האימוץ - אשר אף העותרות עצמן אינן טוענות כי היה אימוץ פורמלי - לא הוצגה כל תעודה או מסמך או ראיה ראויה אחרת. משהסתבר לרשויות משרד הפנים מה שהסתבר, ולאחר שניתן לעותרות להשמיע את טיעוניהן, הוחלט לבטל את אשרות העולה שזכו בהן ואת אזרחותן. שמענו את טיעוני בא-כוח העותרות ונחה דעתנו כי רשויות משרד הפנים פעלו במסגרת סמכותן ובשיקול דעת ראוי. סעיף 11(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952-, מסמיך את שר הפנים לבטל אשרת עולה ותעודת עולה אם אלו הושגו על דרך של מתן ידיעות כוזבות. באותה רוח דובר אלינו סעיף 11(ג) לחוק האזרחות, תשי"ב1952-, ולפיו מוסמך הוא שר הפנים לבטל אזרחות ישראלית אם הוכח להנחת דעתו כי האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים. בענייננו, כאמור, זכו העותרות לקבל אשרת עולה ואזרחות על-יסוד ידיעות כוזבות שנמסרו לרשויות. מסקנה נדרשת מכאן היא כי שר הפנים פעל בגידרי סמכותו, ואף לא נמצא לנו כי שיקול דעתו של השר ניגע בפגם כלשהו. אנו מחליטים איפוא לדחות את העתירה. העותרות רשאיות, כמובן, לבקש מאת הרשויות כי יותן להן להמשיך ולשהות בארץ בסטטוס אחר שאיננו סטטוס של אזרחות, וחזקה עליהן, על הרשויות, כי ישקלו בקשה זו באורח ראוי. היום, י"ג בשבט התש"ס (20.1.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99032530.G04