פסק הדין המלא
בית המשפט העליון
בג"ץ 97 /
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' זמיר
העותר: כאמל קאסם מחג'נה
נגד
המשיבים: 1. מדינת ישראל
2. כב' השופט ט' כחילי,
בית משפט השלום בית שאן
3. משטרת ישראל, מחלקת תביעות
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
1. העותר הוא אסיר. הוא נדון למספר תקופות מאסר בגין עבירות רכוש ותעבורה. כאמור בעתירה, בשנת 1992 הוגש נגד העותר כתב אישום בבית משפט השלום בבית שאן (ת.פ. 648/92). עם פתיחת משפטו כפר העותר בכל האישומים נגדו. בישיבה שהתקיימה ביום 30.11.93 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון. ההסדר סוכם זמן קצר קודם לכן בין העותר לנציג התביעה במסדרון בית המשפט. בית המשפט רשם בפרוטוקול את תוכן ההסדר, כפי שמסרו לו הצדדים. לאחר מכן החליט בית המשפט לקבל את ההסדר, וגזר את דינו של העותר על אתר.
2. לדברי העתירה, לאחר כשנה גילה העותר כי הרישום בפרוטוקול אינו משקף את ההסכמה המלאה בינו לבין נציג התביעה, כפי שנמסרה, לשיטתו, בעל-פה לבית המשפט. לטענתו, כנגד חזרתו מהכפירה בכל סעיפי האישום, הסכימה התביעה לבטל את סעיפי האישום שעניינם נהיגה בעת פסילה. הסכמה זו של התביעה לתיקון כתב האישום אינה מוזכרת בפרוטוקול, על אף שהוצגה, לטענת העותר, בפני בית המשפט.
3. כיצד נודעה לעותר הטעות שהוא טוען לה? גזר-הדין שניתן בעקבות הסדר הטיעון כלל עונש מאסר על-תנאי. מאחר ואין בפרוטוקול בית המשפט תיעוד למחיקתם מכתב האישום של הסעיפים הנוגעים לנהיגה בעת פסילה, ניתן היה להפעיל את התנאי גם במקרה של ביצוע עבירה נוספת על פי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. כך אכן אירע. בשנת 1994 הורשע העותר (הפעם בבית משפט השלום בחדרה) בעבירה נוספת על סעיף 67 לפקודת התעבורה. כתוצאה מכך, הופעלה נגדו גם תקופת התנאי שנגזרה עליו בת.פ. 648/92 הנ"ל. בהזדמנות זו גילה העותר, לטענתו, לראשונה את הטעות בפרוטוקול בתיק זה.
4. מאז גילוי הדבר ניסה העותר, עד כה ללא הצלחה, להביא לתיקון הפרוטוקול הנזכר. תחילה פנה לבית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור (ב"ש 238/94). בית המשפט דחה את הבקשה, בין היתר מן הטעם שהיה על העותר להקדים ולפנות בענין תיקון הפרוטוקול לבית משפט השלום בבית שאן, בו נערך הפרוטוקול. לאור החלטה זו פנה העותר ביום 1.10.95 לבית משפט השלום בבית שאן. כחלוף כשנה וחצי קיבל העותר (ביום 27.3.97) הודעה, לפיה בקשתו לתיקון הפרוטוקול נדחתה. להודעה זו לא צורפו נימוקי ההחלטה.
5. בצר לו הגיש העותר עתירה זו, בה הוא מבקש מבית המשפט "להוציא צו נגד המשיבים לחייבם בו לתקן את הפרוטוקול".
6. בית המשפט הגבוה לצדק אינו הערכאה המתאימה והמוסמכת לטפל בבקשתו של העותר. סוגית תיקון פרוטוקול הדיון במשפט פלילי מוסדרת בסעיפים 139-137 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. לפי סעיף 137 יש להגיש את הבקשה לתיקון הפרוטוקול "כל עוד לא עברה התקופה לערעור" על פסק הדין. אמנם, בית המשפט אשר רשם את הפרוטוקול הוא הפורום הטבעי המוסמך להורות על תיקון הרישום. אך, לפי סעיף 139, גם ערכאת הערעור רשאית להתיר הבאת ראיות לטעות שנפלה בפרוטוקול הדיון בערכאה הראשונה. על שימוש ערכאת הערעור בסמכות זו לא חלה מגבלת הזמן החלה על הערכאה הראשונה המבקשת לתקן את הפרוטוקול לפי סעיף 137 לחוק (ע"פ 3404/90 לוי נ' מדינת ישראל, לא פורסם).
7. העותר אינו רשאי לעקוף את הדרך שנקבעה בחוק לצורך תיקון פרוטוקול, כאמור לעיל, באמצעות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. במיוחד כך כאשר הבקשה לתיקון הפרוטוקול מוגשת שנים אחדות לאחר שהפרוטוקול נכתב. גם לגוף הענין, בית משפט זה אינו יכול לברר כיום את העובדות הנדרשות כדי להכריע בעתירה.
לפיכך החלטנו לדחות העתירה.
ניתן היום, ד' בסיון תשנ"ז (9.6.97).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97031640.I03