פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3128/99
בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' אנגלרד
העותר: נפתלי פריגן
נגד
המשיבים: 1. ועדת ההיגוי לנושא מרכזי יזמות טכנולוגית
2. ד"ר ארנה ברי, המדענית הראשית של משרד
התעשייה והמסחר
3. עו"ד רנה פרידור, מנהלת תוכנית החממות
ליזמות טכנולוגית
4. מר דב מישור, מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותר: בעצמו
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
העותר הינו היזם של פרוייקט מו"פ בתחום הפולימרים האורגנו- מטליים (להלן: הפרוייקט). הפרוייקט הוגש על-ידי החממה הטכנולוגית עם-שב לאישור ועדת ההיגוי לנושא מרכזי יזמות טכנולוגית (להלן: ועדת ההיגוי), ואושר על-ידיה. אלא שהמענק בגין הפרוייקט לא שולם לעותר ולא הוצא לו כתב אישור, בין היתר בשל סירובו של העותר לחתום על הסכם בינו לבין החממה הטכנולוגית, כנדרש בנוהלי תוכנית החממות הטכנולוגיות.
בעקבות זאת פתח העותר במערכה ממושכת כנגד המשיבים. בגדר מערכה זו הגיש כבר העותר, בין השאר, שתי עתירות לבית-משפט זה (בג"ץ 6465/97 ובג"ץ 5731/98), ומשתיהן חזר בו לאחר דיון בפני הרכב של שלושה שופטים. בפסק-הדין שבו נדחתה העתירה השנייה נאמר בין השאר:
לאחר שמיעת הערותינו, חזר בו העותר מן העתירה, וממילא היה דינה להידחות.
עם זאת, רשאי העותר, כמובן, לאחר שהוא מסכים לתנאי המשיבים לפנות אליהם שוב בבקשה לשלם לו מענק לפי תנאי תוכנית מו"פ מאושרת בחממה טכנולוגית ואנו מצפים לכך שעניינו ישקל לגופו, ללא התייחסות למשקעי העבר.
ואומנם, העותר שב ופנה לוועדת ההיגוי בעניין הפרוייקט, אלא שבקשתו נדחתה. זאת, הואיל ומאז שאושרה פנייתו המקורית של העותר על-ידי ועדת ההיגוי חלפו למעלה משלושה חודשים, ועל-פי נוהלי תוכנית החממות פג תוקפו של אישור זה. לפיכך היה על העותר לפנות - כנדרש בנוהלי תוכנית החממות - לאחת מן החממות הטכנולוגיות אשר תאמץ את הפרוייקט ותפנה בעצמה לוועדת ההיגוי, ולא לפנות בעצמו ישירות לוועדת ההיגוי.
בעקבות דחיית פנייתו לוועדת ההיגוי פנה העותר לבית-משפט זה - בגדרו של בג"ץ 5731/98 - בבקשה לפי פקודת בזיון בית-משפט ובבקשה למתן הוראות. שתי הבקשות נדחו על הסף, ומכאן העתירה שבפנינו, שבגדרה שב העותר ותוקף את "סירובם" של המשיבים ליישם את פסק-הדין בבג"ץ 5731/98 ולשלם לו את המענק הכרוך בפרוייקט.
דין העתירה להידחות על הסף. כפי שכבר צוין בהחלטה שבה נדחתה בקשת העותר לפי פקודת בזיון בית-משפט, בפסק-דינו של בית-משפט זה בבג"ץ 5731/98 לא היה כל ציווי אופרטיבי, וממילא אין לטענתו של העותר בדבר "סירובם" של המשיבים למלא אחר הוראות פסק-הדין על מה שתסמוך. לעניין זה אף לא מקובלת עלינו ההבחנה שניסה העותר לערוך בין הציווי האופרטיבי שבפסק-הדין לבין הציווי ה"נורמטיבי" שלכאורה מצוי בו.
לגוף העניין, איננו מוצאים כל מקום להתערב בדרישתה של ועדת ההיגוי לאישור מחדש של הפרוייקט. כאמור, דרישה זו הוצבה במסגרת נוהלי תוכנית החממות, והעותר לא הצביע על כל סיבה מהותית שבעטייה יש לחרוג מנוהלים אלה.
אשר-על-כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, א בסיון תשנ"ט (16.5.99).
המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
COURT