פסק הדין המלא
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 97 /
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' זמיר
העותרים: 1. אבתסאם יוסף
2. יוסף יוסף
נגד
המשיבים: 1. שר הפנים
2. מנכ"ל משרד הפנים
3. מנהל הלשכה האזורית למנהל האוכלוסין
4. היועץ המשפטי לממשלה
פסק-דין
ביום 29.10.96 שלח משרד הפנים לעותרת מס' 1 מכתב המודיע לה כי רשיונה לישיבת קבע בארץ פקע תוקפו, וזאת "לאור העובדה שהעתקת את מרכז החיים שלך אל מחוץ לישראל". בהמשך לאותו מכתב נדרשה העותרת מס' 1 להחזיר את תעודת הזהות שברשותה ולצאת אל מחוץ לישראל, היא ואנשים אחרים ששמותיהם מצויינים במכתב.
טענתה עיקרית של העותרת מס' 1 בעתירתה היא זו, שזכות התושבות שלה נשללה בלא שניתנה לה זכות טיעון, וכי מטעם זה נפל פגם במעשי המשיבים.
ביקשנו את תגובת המשיבים, ומן התגובה נמצאנו למדים כי לא היה בכוונתם לשלול מן העותרת את זכות הטיעון. המשיבים קובעים בתגובתם כי זכות הטיעון של העותרת נשמרה ונשמרת לה, וכי מוזמנת היא להמציא למשרד הפנים, תוך 45 ימים מיום התגובה (התגובה הוגשה לבית המשפט ביום 9.6.97) כל ראיה הבאה לבסס את זכותה להמשיך ולשהות בארץ, או ראיה הבאה לסתור את הנתונים שבידי משרד הפנים, ולפיהם העתיקה העותרת את מרכז חייה מישראל.
משרד הפנים מגדיל וקובע, כי אם ידחה את טיעוני העותרת, תינתן לה שהות של 30 ימים לפחות כדי שתוכל לפנות פעם נוספת לבית המשפט, אם תבקש לעשות כן, קודם שיינקטו צעדים להוצאתה מישראל.
בנסיבות אלו באה העותרת אל שלה, ואנו מחליטים לדחות את העתירה בלא שנידרש להזמין את הצדדים לטיעון על-פה לפנינו.
ניתן היום, ה' בסיון התשנ"ז (10.6.97).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
COURT